כסף בימינו, אחזקה ואבטחת ביטקוין

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

בחיים כמו בחיים דברים משתנים, וגם כלכלת העולם עוברת שינוי וחשוב להבין ולהכיר אותו
הכסף כבר מזמן לא אותו דבר, בעולם של ימינו כסף הפך להיות מספר במחשבי הבנק בדומה לכל שייטקוין ריכוזי (מטבע ווירטואלי שאינו ביטקוין)

 

בדמוקרטיה אמתית הבן אדם מחזיק את ערכו שצבר במהלך חייו, אצלו בשליטתו ולא אצל גורם כגון מתווך, ו/או בעל אינטרס כזה או אחר שבא לעשות עלייך רווח, לפחות לא את רוב כספו.  ברגע שאתה מחזיק את כספך בביטקוין יש לך חופש כלכלי וכספי מלא, מה שמסמל בצורה מושלמת את ״חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו״

 

וכל דבר אחר פשוט לא.

אפילו כסף מזומן שאכן בעבר היה בעל ערך גדול יותר, והיה מזכיר חירות מסוימת על כספך כרגע בימינו הפך להיות דבר לא רלוונטי, מוגבל, מודפס בצורה מאסיבית וניתן לביטול בכל עת על ידי השליט ״הממשלה״.

 יותר מדי ריכוז כוחות פוגע בחופש הפרט, מה שממחיש פגיעה נוספת בדמוקרטיה. בדמוקרטיה מדובר על חילוק ואיזון כוחות על מנת למקסם את רווחת הציבור והפרט ולא למקסם מרכזי כוח ספציפיים ברווחים אין סופיים ללא צורך.

 

וכל זה עוד על קצה המזלג כי ברגע שאתה מחזיק מזומן מכל סוג כזה או אחר אתה מקושר עדיין לכסף אחר והוא השקלים או הדולרים במחשבי הבנק.  האיום הגדול ביותר על הכסף שלך מתרחש במחשבי הבנק, במחשבי הבנק הכסף הוא רק מספר, הבנקים מחויבים להחזיק כסף אמתי ממשי באחוזים בודדים ממש מול הכסף המספרי במחשבי הבנק שלהם, מה שבפועל הפך את הכסף למספרים במחשבי הבנק בדומה למטבעות ווירטואליים רבים, והגרועים שבהם.

 

בענייני כסף היינו מצפים שיהיה פרוטוקול המגן עלינו ועל הערך שלנו אך דבר זה פרוץ בשיטה של ימינו, מותר לבנקים להמציא כסף מאין כחוק בזמן מתן הלוואה, לדוגמא, צעיר הולך לקחת 100,000 ש״ח הלוואה מהבנק, באותו רגע שמאושרת ההלוואה מופיעים בחשבון הצעיר 100,000 ש״ח חדשים מאין שלא היו קיימים בשום מקום אחר לפני, מספר חדש במחשבי הבנק, לאחר מכן אותו צעיר אמור להחזיר לבנק 103,000 ש״ח (כסף שלא היה קיים ולא יהיה קיים אי פעם ולכן מדובר על כלכלה מבוססת חוב, כל העולם בחוב אחד עצום עם ריביות עצומות על כסף שלא היה קיים לפני). כל המערכת הבנקאית הזאת מדללת את מספרי הבנק שקיימים באפליקציות הבנק במכשירכם (להלן ״כסף״) והכסף שלכם מאבד מערכו. כל 100 שנה בממוצע הכסף שלך פשוט, כמעט ומתאפס. במהלך מאה השנים האחרונות התבצע תהליך איטי אך יציב, שבמהלכו בתקופה שלאף אחד לא אכפת ואף אחד לא שם לב הכסף איבד מעל 90% מערכו, משמע נפילה של 90% על הכסף במהלך אותה תקופה למי שהחזיק את כספו במזומן או בבנק ללא פעילות פיננסית כזאת או אחרת.

 

האינפלציה חוגגת והמספרים במחשבי הבנק שאתם רודפים הופכים לחול עם הזמן.

 

בביטקוין קיים פרוטוקול, ספר חוקים אשר עד היום הוכיח את עצמו כאמצעי מעולה לאחזקה ושמירת הערך שלכם.
כמות מוגבלת וידוע מראש, אופן חלוקה חכם לאורך זמן, קוד פתוח שמשתדרג עם הזמן, מופעל על ידי מיליוני מחשבים ברחבי העולם מה שגורם למערכת להיות מבוזרת ומאובטחת ברמה שלא קיימת בשום מערכת פיינסית בנקאית כזאת או אחרת.

 

בימינו מספרים במחשב הבנק (שקל דיגיטלי) מזכיר אחד לאחד פשוט עוד מטבע ווירטואלי ריכוזי, כמותו ואופן החילוק שלו ויצירתו לא ברורים ומתקיימים בקנה מידה עצום, כל יום מיליונים חדשים שלא היו קיימים לפני מוצאים את עצמם כמספרים חדשים במחשבי הבנק בעולם. דבר השוחק את הערך שאתם האנשים כ״כ מתאמצים להשיג.

 

כמובן שדעתי האישית שאכן בימינו ובחיינו הנוכחים יש צורך באיזון ופיזור. בדומה לפיזור כוחות בין רשויות כאלה ואחרות גם הפרט צריך לפזר את ערכו ולהתנהל חכם, סיכונים קיימים בכל מקום.

אחזקת כספכם בבנק היא עדיין צורך מהותי לקיום ואין לראות באמור כניסה לפאניקה. תהיו ערים לשינויים המעניינים המתחרשים בכלכלת העולם ומה הם היבטים החיוביים בה ומה השלילים.

גם בעולם מטבעות הווירטואליים קיימים סיכונים רבים ועליכם להיות זהירים, לפעול בצורה שקולה וחכמה, לחלק ולפזר את אחזקותיכם בצורה מאובטחת שתקנה לכם ביטחון ושקט נפשי במהלך בעלותכם על הכסף הכי אמתי שקיים והפעם הוא בשליטתכם. (ביטקוין, היזהרו מחיקויים).

לקניית ביטקוין או מכירת ביטקוין הדבר הראשון בתהליך הוא פתיחת ארנק ווירטואלי.
ארנק וירטואלי הוא ארנק המאחסן ושומר על המטבעות הווירטואליים.
אם נקביל את זה למה שאנחנו מכירים היום, זה כמו ארנק פיזי השומר על השטרות והמטבעות (כסף הפיאט) או אפילו ממש דומה לאפליקצית הבנק המציג לכם שקל דיגיטלי (שיטקוין ריכוזי אך יעיל, שימושי ובתפוצה רחבה). כך גם הארנק הוירטאולי מאחסן את המטבעות הוירטואליים, רק שפה הכסף שלנו בשליטה שלנו בידינו ובאחריותנו.

 

בורסת ביטקוין גם כן מזכירה בנק המחזיק את הכספים עבור לקוחותיו ואופן אחזקה זה לא מומלץ לאור העבודה שכל הכוח מרוכז אצל גורם אחד כל יכול שעלול ויש מקרים שעשה אבל ללקוחותיו (בורסות קריפטו קורסות, בנקים פושטים רגל, מאד נוח לבנק לפשוט רגל).

יש לציין כי בשונה מחשבון הבנק ובורסות בהם הכספים מוחזקים על ידי גורם שלישי, לארנק הויורטואלי – הגישה ניתנת רק למי שמחזיק את המפתח הפרטי Master Private Key (הסיסמה) של הארנק ( בדרך כלל מופיע כ- 12/24 מילים באנגלית).

מכאן חשוב להבין כי האחריות המלאה היא על המשתמש ויש לדעת ולהבין לעומק כיצד לתפעל את הארנק הווירטואלי ולשמור על תכולתו בביטחון.

חלק מהדרכים לאחזקה ואחסון הביטקוין והקרפיטו שלכם:
ארנק נייר (לא אכנס במאמר זה לאופן אחזקה זה)
ארנק תוכנה (נקרא גם ״חם״.)
ארנק גורם צד שלישי (בורסות, מאד דומה לבנקים)
ארנק חומרה (מכשיר פיזי)

ארנק תוכנה:
ארנק תוכנה הינו ארנק המאפשר קבלה ושליחה מיידית של מטבעות קריפטוגרפיים, ושומר על קשר מתמיד עם רשת הבלוקצ’יין דרך האינטרנט (משמע שהמכשיר לא מתקשר עם האינטרנט ולא מתקיים חיבור. מכשירים בימינו עלולים להמשיך להיות מחוברים לאינטרנט גם כשאנחנו חושבים שהם לא).

 

ארנק זה הוא בעצם אפליקציה או תוכנה אשר מותקנת באופן מקומי על מחשב, סמארטפון או טאבלט. האפליקציה/התוכנה מאפשרת שליחה, קבלה ואחסון של מטבעות ווירטואלים בקלות ובמהירות.
קיימים כל מיני סוגי ארנקים בהם תוכלו לאחסן את הערך הכספי שלכם, חשוב להבין מה ההבדל.

 

חשוב להשתמש בתוכנה/אפליקצית קוד פתוח, קוד שאינו מוסתר. באופן זה המפתח משתף את הקוד עם העולם דבר אשר נותן גישה לאנשים לבחון את הקוד ולגלות שהוא בטוח לשימוש.

אפליקציה לסמארטפון (Mobile wallet) – ישנו מגוון רחב מאוד של אפליקציות לארנקים ניידים גם לאנדרואיד וגם לאייפון. ניתן להשתמש ב – BlueWallet  או Mycelium

תוכנה למחשב (Desktop wallet) – ניתן להשתמש ב״אלקטרום״
Electrum.org
***להוריד ולעדכן רק מהאתר המקורי, להיזהר מחיקויים ותוכנות זדוניות.

אחזקה אצל גורם צד שלישי (אתרים ובורסות):
כיום בורסות מפעילות ארנקים ואפליקציות שנראים מאד דומה לארנק תוכנה קוד פתוח אך הם לא. מדובר באחזקה עם סיכון מסוים ויש להבין זאת.

החיסרון הגדול הוא שהמטבעות שלכם בשליטת גורם צד שלישי (כמו בבנק) אתם נותנים למישהו אחר לשמור ולשלוט על הכסף שלכם, כפי שניתן לראות לאורך היסטוריה דבר זה עלול להיגמר רע.

אופן זה נחשב כפחות מומלץ, אך עדיין אין מה להיות פראנואידיים. יש לנהל סיכונים בצורה חכמה ושקולה בהתאם לנסיבות האישיות של אותו בן אדם.  קיימות גם הגבלות בפעולות שאתם יכולים לבצע, לדוגמא: משיכה עד 2 ביטקוין, משיכה פעם אחת ב24 שעות וכדומה. כאן נאבדת קצת המשמעות שלשמע נוצר הביטקוין – המשמעות שלפיה אנו בעלי השליטה (דמוקרטיה, חירות) של הכסף שלנו ללא צורך במתווך ו/או גורם צד שלישי. באחזקה אצל גורם צד שלישי הכסף שלנו נמצא בסיכון (פשיטות רגל, נוכלות, עוקצים, באגים, בעיות מערכת, נפילה בין הכיסאות, בירוקרטיה מייאשת ומייגעת והסיכוי הקטן או הגדול לאבד שליטה על הכסף שלנו). 

ארנק חומרה- נקרא גם
״ארנק קר״:

מכשיר פיזי המתחבר למחשב ובאמצעותו ניתן לאחסן מטבעות ווירטואליים. ארנק זה מכיל מספר מטבעות וירטואלים
ונחשב למוצר מאובטח אך יש לו עלות להבדיל מארנקים אחרים וגם אופן התפעול שלו עלול להיות מסובך.

נקודה למחשבה:
גם ארנק אלקטרום שפועל על מחשב מאובטח אשר מנותק מהאינטרנט יכול לדמות ״ארנק קר״.
קיים הסיכוי שאתם חושבים שהמחשב אינו מחובר לאינטרנט אך הוא כן.
לא בהכרח אופן הסתכלות זה שכיח בקרב הקהילה. 

סוגי ארנקי חומרה פופולריים:
1.  Ledger nano S
2. Ledger nano X ( דגם זה בעל חיבור בלוטוס המקל על השימוש) מכיל כמה סוגי מטבעות, בין היתר: ביטקוין, ריפל, USDT, אתריום, לייטקוין , ביטקוין קאש ועוד
יש צורך בהורדת תוכנה על מנת להשתמש.
3. Trezor:
מכיל כמה סוגי מטבעות בדומה לארנק הלדג׳ר למעט מטבע ריפל
יש צורך בהורדת תוכנה אך הממשק לשימוש בפועל דרך אתר החברה של המוצר.

דעתי האישית היא שיש להתחיל בארנק תוכנה ולא בארנק חומרה, הארנק צריך להיות קוד פתוח ואין לו עלות. ארנקים אלה מאובטחים מאד ונוחים לשימוש אך יש לצבור ידע ממשי ורלוונטי לתפעול הארנק, להימנע מסיכוני סייבר כאלה ואחרים (הורדת תוכנות ממקורות לא אמינים המסכנים את מכשירכם או מחשבכם), ולשכפל ולפזר את כספכם בין מספר ארנקים על מנת לשמר מספר נקודות גישה במידה של כשל.  

 

לסיכום, במידה ואתם מחזיקים מספר מטבעות קריפטו (ביטקוין – כל השאר ״טחינה״) הייתי ממליץ על ארנק חומרה כזה שמרכז את הגישה לכל המטבעות במקום אחד. בנוסף יש לבצע גיבוי של ה״מפתח הפרטי״ על מנת לאבטח את כספם.
חשוב להבין שגישה פיזית לפתק שעליו שמרתם את ה״מפתח הפרטי״ שווה ערך למציאת הכסף.

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

היסטורית הכסף והשתלשלות החקיקה ביחס לעוסקים בתחום מטבעות וירטואליים.

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

 

-מעוניינים בקניית ביטקוין במזומן או מכירת ביטקוין במזומן , אולי בקניית ביטקוין בהעברה בנקאית או מכירת ביטקוין בהעברה הבנקאית? להלן סקירה היסטורית קצרה על מהות הכסף וקצת רקע לגבי המצב החוקי של המסחר במטבעות וירטואליים בישראל.

 

-נסקור בקצרה על ההיסטוריה של הכסף. לאחר תקופת סחר חליפין ושימוש באמצעי סחר חליפין, בעיקר במתכות יקרות כמו זהב וכסף לפי משקל (מכאן המילה שקל, מתקופת התנ"ך), הומצאה שיטה של מטבע מתוקן מטעם השליט. מקובל לחשוב שהשיטה הומצאה באזור אסיה הקטנה ע"י היוונים בערך במאה ה- 6 לפני הספירה, והשיטה התפשטה במהירות ברחבי כל העולם המתורבת, (כאשר במקביל נשאר מסחר במתכות יקרות כפעילות כלכלת ספציפית), מאז אנשים החזיקו כסף במטבעות כזכות הקניין הפרטית שלהם.

 

-בתקופת ימי-הביניים באירופה בנוסף לכסף של המטבעות נכנס השימוש בשטרות כסף (מסוג של נייר), שהתפשט במהרה בכל העולם ודחק לאט לאט את השימוש בכסף מטבעות, (אשר נשאר בשימוש, אבל לצורכי התחשבנות בתור "כסף קטן"), מאז אנשים החזיקו "כסף מזומן" כזכות הקניין הפרטית שלהם.

 

-בתקופת הרנסנס באירופה, התחילה להתפתח מערכת בנקאית, (בעיקר באנגליה ובהולנד) של מתווכים פיננסיים (נותני שירותים פיננסיים), אשר ניתן היה להפקיד אצלם זהב או מטבעות או שטרות כסף מזומן, לצורך שמירה וכן לקבל בחזרה אפילו במקום אחר וכן במקביל הבנקים התחילו לתת הלוואות ואשראי לאחרים, מהכסף שהצטבר להם. הפעילות העיקרית של הבנקים המוקדמים הייתה קידום מסחר, בהמשך נהפכו הבנקים לנותני שירותים פיננסיים לכלל האוכלוסייה ע"י פתיחת פיקדונות עובר ושב (עו"ש), שיטה שהתפשטה ונהפכה לשיטה השולטת בכל העולם. במקביל נמשך השימוש בשטרות כסף מזומן, ואפילו הבנקים עצמם הדפיסו שטרות משלהם ככסף מזומן "שטרות בנק", שהיו בשימוש במקביל לשטרות של מדינה ושילוב ביניהם.

 

-כל אותה העת, פיקדונות עו"ש היו מגובים בבנקים בכסף מזומן או בזהב, שבמקרה הצורך היה ניתן למשוך כסף מזומן מהבנק. למרות זאת הבנקים החלו להנפיק יותר שטרות, מכמות הזהב שהיה להם, ולתת הלוואות יותר מהכסף המזומן שהיה להם, ובימי משבר, כאשר האוכלוסייה רצה לפדות את הכסף שלה מהבנק, הדבר הוביל לפשיטת-רגל של הבנק. במאה ה- 19 ברוב המדינות הייתה שיטה של כסף שטרות מזומן ייצוגי של הממשלה ("כסף ייצוגי") ושימוש בפיקדונות בבנקים, אשר מגובים בזהב טהור. עם השנים, פחתה בחוק כמות הזהב שהבנק נדרש להחזיק לגיבוי הפעילות הכספית, כך שבשנת 1970 בארה"ב זה היה רק !0.5%. בשנת 1971 עברו בארה"ב לשימוש ב-"כסף של צו" – הוא כסף שאינו מגובה ע"י סחורה, לכסף עצמו ניתן ערך מהממשלה "כסף פיאט", (שהוחלף מידי פעם בפעם בעת צרה או היפר-אינפלציה), מאז עברה ארה"ב ובעקבות זה כל העולם ל-כסף חוב, והכלכלה העולמית הסתמכה בעיקר על הדולר האמריקאי.

 

-בתחילת המאה ה- 21, מבלי שהרגשנו, התחילו הבנקים לנצל את המצב שנוצר, של שליטה מלאה בכסף של האוכלוסייה, שנהפך למעשה ל-"כסף דיגיטלי במחשבי בנק", מבלי שהדבר הוגדר בחוק כלשהו או בשיטה כלכלית כלשהי שנכתבה ע"י מלומד כלשהו במכון כזה או אחר, כך שלמעשה בפועל הבנקים מנסים לייתר את הכסף המזומן ולהתיר רק את "הכסף הדיגיטלי במחשבי הבנק", כך שהשליטה שלהם בכסף של האנשים תהיה מוחלטת.

 

-עד המאה ה- 21, הבנקים היו נותני שירותים פיננסיים של הלקוחות שלהם ופעלו לטובתם, בכפוף לדאגה לרווח עבור עצמם, שיש יגידו שהיה מוגזם, אבל המדיניות הכללית הייתה לתת שירות ללקוחות. בתחילת המאה ה- 21, כאשר ממשלת ארה"ב התחילה להעניש בנקים בכל העולם, אשר פעלו לטובת הלקוחות, מבלי לבדוק את תקינות היחסים שלהם מול רשויות המס של ארה"ב, שינו הבנקים את המדיניות, מכיוון שהבינו שיש להם מה להפסיד מהמכה שתנחית עליהם ממשלת ארה"ב וגם מכיוון שהבינו בתודעה שהלקוחות כבר מזמן שבויים שלהם מלכתחילה ואין באפשרותם "לברוח מהשירות של הבנק" ולכן אין צורך מיוחד לרצות את הלקוח. מכיוון שאין קשר בין מערכת הבנק לבין מערכת רשויות המס ואין באפשרות הבנק וזה גם לא מתפקידו לפקח על תקינות תשלום המס, הבנקים מתנכלים לכל הפעילות הכספית שעוברת דרכו כחשודה, דבר שגרם למגבלות בפעילות כספית בכלל והדגש שהבנקים נתנו זה להגביל את הפעילות במזומן, מבלי שהיה חוק מפורש המחייב זאת, בכל מה שקשור בהפקדת מזומן ובהוצאת מזומן מהבנק וכן בהעברות כספים גדולות ובהעברות לחו"ל.

 

-בשנת 2008 הומצא באופן פרטי המטבע הדיגיטלי הראשון "ביטקוין", ובהמשך הונפקו מטבעות רבים אחרים, אקרא למטבעות האלה – "מטבעות וירטואליים", או "מטבע מבוזר" , כהגדרתו בחוזר מס הכנסה מס' 05/2018 של רשות המיסים – "אמצעי תשלום מבוזר", המכונים "מטבעות וירטואליים", (בניגוד למושג של "כסף דיגיטלי במחשבי הבנק" – שזה למעשה הכסף שקיים היום, בעידן צמצום השימוש במזומן). שיטה המשתמשת בטכנולוגיית בלוקצ'יין (שרשרת בלוקים), מערכת שיתופית למטבע אלקטרוני. ביסודו הרעיון של שימוש במטבע מבוזר אשר מועבר באינטרנט במישרין מאדם לאדם ואינו נשלט ע"י גורם מתווך. ברשות המיסים הגדירו את הטכנולוגיה כ- "אמצעי אלקטרוני מבוזר" – שהיא יחידה דיגיטלית ממוחשבת אשר שייכת לאדם מסוים ומאובטחת באמצעות טכנולוגיית הצפנה (קריפטוגרפיה), של ביזור שאינה תלויה בגוף מרכזי אחד.

 

-"מטבעות וירטואליים" נועדו בהתחלה לשמש כמו כסף – מטבע נוסף חליפי, שיש לו יתרונות מסוימים ביחס ל-"כסף פיאט", כגון אין צורך בגורם מתווך, מעבר ישיר ביו אנשים במדינות שונות ועוד, וכן יש לו גם חסרונות, כגון בנוי על אימון וירטואלי, לא מגובה בתמיכת ממשלה או שלטון ועוד.

 

-אבל בהמשך, עקב מגבלות שהבנקים עשו, ללא הסתמכות אמתית על חוק כלשהו, אלא רק בגלל התנגדות מסחרית, בטענה כללית של מניעת הלבנת הון, הבנקים לא מאפשרים מסחר חופשי בין מטבעות וירטואליים ל-"כסף דיגיטלי במחשבי הבנק". כמו כן המדינה בעקבות שיטת המיסוי המחייבת תשלום מס מכל עסקה של מכירה / קניה של מטבע וירטואלי לפי מס רווח הון, למעשה הפכו את המטבעות הווירטואליים מ-"כסף וירטואלי", ל-"נכס וירטואלי", מכיוון שאי-אפשר להתייחס למטבע וירטואלי כמו לכסף, אם בכל קניה או מכירה צריך לשלם מס רווח הון.

 

-הופעת המטבע הווירטואלי משמרת את עקרון חופש הקניין וחופש העיסוק, חופש בפעילות מסחרית בעולם הקפיטליסטי, אשר ביסודו מאפשר לאנשים לסחור בצורה חופשית, קלה, מאובטחת, ללא הזדקקות לגורם מתווך (כגון בנקים), המנצל את הצדדים לכאורה, אך ורק בגלל סיבה טכנית של יכולת שמירה והעברה של כסף וללא שום צורך אחר.

 

-בישראל הסיפור התחיל בשנת 2000, אז נחקק "חוק איסור הלבנת הון", התש"ס 2000, (בהמשך "חוק איסור מימון טרור", התש"ה 2005,), בו המדינה מנסה להילחם בהון השחור, אבל המהות היא שכסף מזומן מעצם הווייתו הוא כסף חוקי ולכן צריכים חוק על-מנת להבדיל בין כסף מזומן טוב לכסף מזומן רע (שחור) שלא שילמו עליו מס. במסגרת החוק הוסדר רישום נותני שירותי מטבע (נש"מ) לעוסקים בהחלפת מטבעות – חלפני כספים (צ'אנג').

 

-בשנת 2014 נחקק "צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור", תשע"ד 2014. צו זה הסדיר את ההליכים של מעקב ודיווח אחרי לקוחות ועסקאות של נש"מים = חלפני כספים. מהות העניין הוא שכסף מזומן הוא הליך חוקי, לא נוגעים בו, ובמסגרת מלחמה בהלבנת הון ומימון טרור נחקקו תקנות לעוסקים בתחום של החלפת כסף מזומן, על-מנת להילחם ולמנוע ניצול לרעה של כסף מזומן. בשלב זה הרגולציה אינה נגעה בעוסקים במטבעות וירטואליים.

 

-רק בשנת 2016 נחקק "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)", תשע"ו 2016, אשר ביטל רישום נותני שירותי מטבע ויצר הגדרה חדשה נותני שירותים פיננסיים (נש"פ), שהוראותיו עוסקות בכינון רגולציה פיננסית חדשה, שייעודה לפקח על שוק השירותים הפיננסיים, שלא היו נתונים בחלקם תחת פיקוח ואסדרה, בעיקר חלפני כספים (נש"מים לשעבר), נותני שירות אשראי ולראשונה את העוסקים במטבעות וירטואליים.

 

לפי סעיף 1 הגדרות "נכס פיננסי" – כל אחד מאלה: (1) מזומן, (2) שיק, שטר-חוב, שטר-חליפין,…, (3) המחאה בנקאית,…, (4) פקדון כספי, (5) נייר-ערך…., (6) לוחית או חפץ…שניתן לצבור בהם ערך כספי.., (7) מטבע וירטואלי, (8) נכס פיננסי אחר…,

 

-מהות העניין הוא שכל מי שמתעסק בכספים, מזומן וכל הדומה לו כגון מטבעות וירטואליים, מוגדרים כנש"פים ויש רגולציה חדשה המסדירה איך מטפלים בזה, לפי-כך התעסקות בכסף מזומן וכל נכס פיננסי הדומה לו הינה פעילות חוקית לגמרי, הכפופה לרגולציה חדשה שתעזור במלחמה בהלבנת הון ומימון טרור.

 

-חוק זה נכנס לתוקף בהדרגה, תחולת החוק לפיקוח על נותני שירותי אשראי נקבע ל- 1/06/2017, ולעניין נותני שירות לנכס פיננסי ליום 1/06/2018. (זה יום המעבר מנש"מ לנש"פ). רק אחרי שנחקק "צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)", התשע"ח 2018, בו הוסדרה רגולציה ונוהלים טכניים לטיפול בלקוחות ובכספי מזומן.

 

-חובת רישום לעוסקים בתחום מטבעות וירטואליים ולמעשה רגולציה ראשונה בתחום נכנסה לתוקף רק בקיץ 2018, בה נדרשו כל העוסקים בתחום להירשם ולקבל רישיון מרשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, בהליך בירוקרטי מסורבל.

 

-בנספח חמישי לצו יש התייחסות ספציפית לנותני שירותי מטבע ולמתן שירותי מטבע שאינם פנים אל פנים (באמצעות ארנק אלקטרוני), ובו סעיף 20, המאפשר הטענת ארנק אלקטרוני באמצעות מזומן, בסכום רק עד 5,000 ₪ בלבד, שאינם פנים אל פנים. הכוונה הייתה לשימוש בכספומטים של מטבעות וירטואליים ללא זיהוי כלל, הרי אין אפשרות לקבל מזומן בדרך שלא פנים אל פנים, אלא רק בכספומט.

 

-הרגולציה העיקרית בצו היא חובת רישום עיסקאות המרה (חליפין) מעבר ל- 50,000 ₪ בהעברה בנקאית ומעבר ל- 10,000 ₪ במזומן. הרגולציה מקפידה על זיהוי לקוחות, תיעוד פרטי העיסקה, מילוי טפסים כגון "טופס הצהרת מבקש שירות", "טופס הכר לקוח", "טופס תושב זר" ובהמשך דיווח לרשויות בהתבסס על תקנות. יש לציין שחובת דיווח לרשויות קיימת לנותני שירותי אשראי ולנותני שירותי מטבע לשעבר (חלפני כספים), אבל עדיין לא פורסמו תקנות ספציפיות לעוסקים בתחום מטבעות וירטואליים. המדינה לא הספידה את הכסף המזומן, יש לאנשים ומותר להחזיק כסף מזומן שהוא המטבע החוקי בכל המדינות, ניתן להחליף אותו במטבע זר ולהיפך, מותר להמיר אותו במטבעות וירטואליים ולהיפך, מותר להפקיד אותו בבנק ולהיפך, רק צריך לעשות את זה במסגרת הרגולציה בחוק, צריך לדווח ולשלם מס ועל הנשפ"ים הוטל להיות חלק מהמערכת הנלחמת בהלבנת הון ומימון טרור – לדווח או להימנע מעיסקה רק בכסף מזומן רע ולא בכסף מזומן בכלל.

 

-בכל שער העניינים המרת מטבעות, המרת כסף במטבעות וירטואליים, הנש"פים מטפלים בכל סכום שהוא, בכפוף לרגולציה של רישום, דיווח ודחיית עיסקה במידה ויש דגלים אדומים שמפורטים בצו וגם פורסמו ע"י משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ב- 12/2019, כשנה לאחר כניסת חוק הגבלת השימוש במזומן – מסמך הנקרא:

"דגלים אדומים בתחום הנכסים הוירטואליים (  .(Virtual Assets

-במסמך זה מפורט מה הם דגלים אדומים לעוסקים פרטיים נשפ"ים בתחום נכסים וירטואליים, בין היתר נאמר "רכישה של נכסים וירטואליים בסכומים גבוהים במזומן", כלל הגיוני כשלעצמו, אבל הכלל ממחיש שהמדינה מתייחסת למסחר בכסף מזומן מול מטבעות וירטואליים כהליך חוקי לחלוטין, ללא הגבלת סכום, אלא המדינה רק מזהירה את העוסקים שאם יש לקוח שרוצה להמיר סכום כסף במזומן גדול במיוחד, שערכו לא מוגדר כלל ונשאר לפרשנות סובייקטיבית, מה זה סכום גדול במיוחד, 100,000 ₪?, 300,000 ₪?, 500,000 ₪? – אין הגדרה מפורשת בתקנות.  

 

-יתר על כן, לא מוגדר בחוק ובהוראות בצורה מוחלטת איפה הגבול בו הנש"פ עושה את העיסקה עם דגל אדום, מתעד אותה ומדווח למפקח ברשות שוק ההון ואיפה הגבול בו הנש"פ נמנע מלבצע את העיסקה. דבר זה היה מצופה שיוגדר בצורה מדוייקת ברגולציה, הרי בשביל זה היא קיימת, אבל בפועל הרגולציה לא נכנסה במדוייק לעניין והשאירה הרבה מקום לפרשנות סובייקטיבית של הנש"פ איזו עיסקה עם דגל אדום לבצע, לתעד ולדווח ואיזו עיסקה עם דגל אדום להימנע מלבצע.

 

-בנוסף במסגרת חוק זה נחקקו גם "תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה)", התשע"ט 2018, – תקנות המוציאות מהרגולציה המסורבלת של הנש"פים את התאגידים הגדולים של בנקים, חברות אשראי גדולות וחברות ביטוח גדולות., המפוקחים ע"י המדינה החברה באירגון ה- OECD, שחלות עליהם הוראות לעניין איסור הלבנת הון.

 

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

מטבעות וירטואליים והחוק לצמצום השימוש במזומן.

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

-מתלבטים בין קניית ביטקוין במזומן או מכירת ביטקוין במזומן לבין קניית ביטקוין בהעברה בנקאית או מכירת ביטקוין בהעברה הבנקאית? יש החוששים מהמרת ביטקוין במזומן, בגלל חוק הגבלת השימוש במזומן. מאמר זה בא להרגיע אתכם, כי אין חשש מהמרת ביטקוין במזומן, בדיוק כמו המרת שקל בדולר.

 

בתאריך 1/01/2019 נכנס לתוקף "חוק צמצום השימוש במזומן" , תשע"ח 2018, או חוק המכונה חוק הגבלת השימוש במזומן, אשר מגביל את השימוש בכסף מזומן בעסקאות בין אנשים. מטרת החוק היא לצמצם את הפעילות הכלכלית במשק, שאינה מדווחת לרשויות המס. החוק מנוצל ע"י גורמים רבים להגבלת הכסף המזומן בכלל והפיכת הכסף המזומן ל"כסף לא חוק", ללא הצדקה חוקית כלשהי, אולי בעתיד כאשר יחוקקו חוקים חדשים חו"ח ואז המצב ישתנה, אבל זה לא המצב נכון להיום.

 

-בתחילת המאה ה- 21, מבלי שהרגשנו, התחילו הבנקים לנצל את המצב שנוצר, שליטה מלאה בכסף של האוכלוסייה, שנהפך למעשה ל-"כסף דיגיטלי במחשבי בנק", מבלי שהדבר הוגדר בחוק כלשהו או בשיטה כלכלית כלשהי שנכתבה ע"י מלומד כלשהו במכון כזה או אחר, כך שלמעשה בפועל הבנקים מנסים לייתר את הכסף המזומן ולהתיר רק את "הכסף הדיגיטלי במחשבי הבנק", כך שהשליטה שלהם בכסף של האנשים תהיה מוחלטת. בנוסף לאור העובדה שהמדינות ניהלו מאבק צודק לכשעצמו בהלבנת הון ובמימון טרור, התחילו להתייחס לכסף מזומן כ"מוקצה", והבנקים התחילו להגביל את השימוש בו עוד לפני חוק הגבלת השימוש במזומן.

 

-במהלך כל ההיסטוריה האנושית יש מאבק "טבעי" בין “גביית מיסים מוגברת” לבין "הקטנה או התחמקות מתשלום מיסים".
במסגרת המאבק הזה, גילו המדינות שקיומה של המערכת הבנקאית יכול לעזור להם ולהקל עליהם בגביית מס.  במסגרת מאבק זה, הוזנח הערך של חופש הקניין וחופש המסחר וגבר הערך של גביית מס מוגברת, אשר הביא בשנת 2018 ל-"חוק צמצום השימוש במזומן". אבל עצם הופעת החוק הדגישה דווקא את מה שלא נכלל בחוק – "חוקיות הכסף המזומן", כי יש הרגשה ש"כסף מזומן" זה חס וחלילה כמו סמים, זנות, סחר בנשק, משהו שלילי, עברייני, שאסור להתעסק בו.

 

-חוק הגבלת השימוש במזומן, למעשה הגבילו את האוכלוסייה בשימוש בכסף מזומן בעסקה אחת ספציפית במסגרת היחסים בין בני-אדם, יחסי מסחר ועבודה ביניהם. בעסקה מסחרית או מתן שירות בין שני אנשים פרטיים עד 50,000 ₪ ובעסקה עם עסק ו/או חברה עד 11,000 ₪. מטרת החוק, להגביל את השימוש בכסף מזומן (פגיעה בערך חופש הקניין וחופש המסחר), אבל מה שנובע בעקיפין מהחוק, שמה שאין בו, והוא שבמדינה דמוקרטית מה שלא נאסר במפורש בחוק הוא מותר. מה שנובע ממנו הוא שאחזקת כסף מזומן היא חוקית ועדיין אינה מגונה, אחרת היו עושים רפורמה ומגבילים את סכומי האחזקה של כסף מזומן או יותר חמור מבטלים את המזומן. מכיוון שההגבלה מתייחסת ליחסים עסקיים, שבבסיסם הכנסה ורווח, הכפופה לחוקי תשלום מס. כל פעולה אחרת בכסף מזומן, שלא מוגדרת כפעילות עסקית, שבבסיסה רווח, הכפוף לתשלום מס – אינה חלק מהחוק.

 

-ואלה הפעילויות שלא הוגבלו בחוק, כי אינן קשורות להכנסה ולתשלום מס (בבסיסה): אחזקת כסף מזומן, (הרי לכולם היה מאז ומעולם כסף מזומן עד לכניסת החוק), הפקדת כסף מזומן של עצמך בבנק או הוצאת כסף מזומן שלך מהבנק, למעשה כל אינטראקציה עם נותן שירותים פיננסיים, שמטרתו והגדרתו היא לטפל בכסף של הלקוח, העברת כסף מזומן במתנה לקרוב, הורשת כסף מזומן, תשלום מס למדינה או אגרה כלשהי לרשויות המדינה בכסף מזומן, החלפת כסף מזומן במטבע חוץ ולהיפך. הרי חלפני כספים (ציינג׳ים /בנקים) ממשיכים גם בימים אלה לספק שירות של המרות כספים במזומן בסכומים ללא הגבלה של שום חוק.

 

מה שמאמר זה בא להוכיח שאין מגבלות גם בהחלפת כסף מזומן במטבע וירטואלי ולהיפך, כחלק מפעילות שנכון להיום מוגדרת בחוקים, כגון ב-"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)", תשע"ן 2016, "צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)", התשע"ח 2018.

 

-עד המאה ה- 21, הבנקים היו נותני שירותים פיננסיים של הלקוחות שלהם ופעלו לטובתם, בכפוף לדאגה לרווח עבור עצמם, שיש יגידו שהיה מוגזם, אבל המדיניות הכללית הייתה לתת שירות ללקוחות. בתחילת המאה ה- 21, כאשר ממשלת ארה"ב התחילה להעניש בנקים בכל העולם, אשר פעלו לטובת הלקוחות, מבלי לבדוק את תקינות היחסים שלהם מול רשויות המס של ארה"ב, שינו הבנקים את המדיניות, מכיוון שהבינו שיש להם מה להפסיד מהמכה שתנחית עליהם ממשלת ארה"ב וגם מכיוון שהבינו בתודעה שהלקוחות כבר מזמן שבויים שלהם מלכתחילה ואין באפשרותם "לברוח מהשירות של הבנק" ולכן אין צורך מיוחד לרצות את הלקוח. מכיוון שאין קשר בין מערכת הבנק לבין מערכת רשויות המס ואין באפשרות הבנק וזה גם לא מתפקידו לפקח על תקינות תשלום המס, הבנקים מתנכלים לכל הפעילות הכספית שעוברת דרכו כחשודה, דבר שגרם למגבלות בפעילות כספית בכלל והדגש שהבנקים נתנו זה להגביל את הפעילות במזומן, מבלי שהיה חוק מפורש המחייב זאת, בכל מה שקשור בהפקדת מזומן ובהוצאת מזומן מהבנק וכן בהעברות כספים גדולות ובהעברות לחו"ל.

 

-ברצוני להדגיש שכסף מזומן בפני עצמו אינו אסור ואינו מגונה, זהו ההליך החוקי בכל המדינות ובעזרתו נמדד הקניין הפרטי של כל אדם. בעולם הדמוקרטי הקפיטליסטי, זכות הקניין היינה אחת מזכויות היסוד של כל אדם ומובטחת בחוק ובמדינות רבות בחוק יסוד.

 

-בשנת 2009 הומצא באופן פרטי המטבע הדיגיטלי הראשון "ביטקוין", ובהמשך הונפקו מטבעות רבים אחרים, אקרא למטבעות האלה – "מטבעות וירטואליים", או "מטבע מבוזר" , כהגדרתו בחוזר מס הכנסה מס' 05/2018 של רשות המיסים – "אמצעי תשלום מבוזר", המכונים "מטבעות וירטואליים", (בניגוד למושג של "כסף דיגיטלי במחשבי הבנק" – שזה למעשה הכסף שקיים היום, בעידן צמצום השימוש במזומן). שיטה המשתמשת בטכנולוגיית בלוקצ'יין (שרשרת בלוקים), מערכת שיתופית למטבע אלקטרוני. ביסודו הרעיון של שימוש במטבע מבוזר אשר מועבר באינטרנט במישרין מאדם לאדם ואינו נשלט ע"י גורם מתווך. ברשות המיסים הגדירו את הטכנולוגיה כ- "אמצעי אלקטרוני מבוזר" – שהיא יחידה דיגיטלית ממוחשבת אשר שייכת לאדם מסוים ומאובטחת באמצעות טכנולוגיית הצפנה (קריפטוגרפיה), של ביזור שאינה תלויה בגוף מרכזי אחד.

 

-"מטבעות וירטואליים" נועדו בהתחלה לשמש כמו כסף – מטבע נוסף חליפי, שיש לו יתרונות מסוימים ביחס ל-"כסף פיאט", כגון אין צורך בגורם מתווך, מעבר ישיר ביו אנשים במדינות שונות ועוד

 

-אבל בהמשך, עקב מגבלות שהבנקים עשו, ללא הסתמכות אמתית על חוק כלשהו, אלא רק בגלל התנגדות מסחרית, בטענה כללית של מניעת הלבנת הון, הבנקים לא מאפשרים מסחר חופשי בין מטבעות וירטואליים ל-"כסף דיגיטלי במחשבי הבנק". כמו כן המדינה בעקבות שיטת המיסוי המחייבת תשלום מס מכל עסקה של מכירה / קניה של מטבע וירטואלי לפי מס רווח הון, למעשה הפכו את המטבעות הווירטואליים מ-"כסף וירטואלי", ל-"נכס וירטואלי", ובכך הקשו ויש יאמרו ״הרגו״ כל פעילות מסחרית לגיטימית בו.

 

ערך עקרון חופש הקניין וחופש העיסוק, חופש בפעילות מסחרית בעולם הקפיטליסטי, אשר ביסודו מאפשר לאנשים לסחור בצורה חופשית, קלה, מאובטחת, ללא הזדקקות לגורם מתווך (כגון בנקים), המנצל את הצדדים לכאורה, אך ורק בגלל סיבה טכנית של יכולת שמירה והעברה של כסף וללא שום צורך אחר.

 

ערך גביית מס תקינה. המדינות התרגלו לנצל את המצב שנוצר, שקיומה של המערכת הבנקאית במיוחד מאז שארה"ב שינתה את המדיניות שלה כלפי הבנקים, עוזרת ומקלה על המדינות למנוע התחמקות מתשלום מיסים.

 

-בשנת 2000 נחקק "חוק איסור הלבנת הון", התש"ס 2000, (בהמשך "חוק איסור מימון טרור", התש"ה 2005,), בו המדינה מנסה להילחם בהון השחור, אבל המהות היא שכסף מזומן מעצם הווייתו הוא כסף חוקי ולכן צריכים חוק על-מנת להבדיל בין כסף מזומן טוב לכסף מזומן רע (שחור) שלא שילמו עליו מס. במסגרת החוק הוסדר רישום נותני שירותי מטבע (נש"מ) לעוסקים בהחלפת מטבעות – חלפני כספים (צ'אנג').

 

-בשנת 2014 נחקק "צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור", תשע"ד 2014. צו זה הסדיר את ההליכים של מעקב ודיווח אחרי לקוחות ועיסקאות של נש"מים = חלפני כספים. מהות העניין הוא שכסף מזומן הוא הליך חוקי, לא נוגעים בו, ובמסגרת מלחמה בהלבנת הון ומימון טרור נחקקו תקנות לעוסקים בתחום של החלפת כסף מזומן, על-מנת להילחם ולמנוע ניצול לרעה של כסף מזומן. בשלב זה הרגולציה אינה נגעה בעוסקים במטבעות וירטואליים.

 

-רק בשנת 2016 נחקק "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)", תשע"ו 2016, אשר ביטל רישום נותני שירותי מטבע ויצר הגדרה חדשה נותני שירותים פיננסיים (נש"פ), שהוראותיו עוסקות בכינון רגולציה פיננסית חדשה, שייעודה לפקח על שוק השירותים הפיננסיים, שלא היו נתונים בחלקם תחת פיקוח ואסדרה, בעיקר חלפני כספים (נש"מים לשעבר), נותני שירות אשראי ולראשונה את העוסקים במטבעות וירטואליים.

 

לפי סעיף 1 הגדרות "נכס פיננסי" – כל אחד מאלה: (1) מזומן, (2) שיק, שטר-חוב, שטר-חליפין,…, (3) המחאה בנקאית,…, (4) פקדון כספי, (5) נייר-ערך…., (6) לוחית או חפץ…שניתן לצבור בהם ערך כספי.., (7) מטבע וירטואלי, (8) נכס פיננסי אחר…,

 

-מהות העניין הוא שכל מי שמתעסק בכספים, מזומן וכל הדומה לו כגון מטבעות וירטואליים, מוגדרים כנש"פים ויש רגולציה חדשה המסדירה איך מטפלים בזה, לפי-כך התעסקות בכסף מזומן וכל נכס פיננסי הדומה לו הינה פעילות חוקית לגמרי, הכפופה לרגולציה חדשה שתעזור במלחמה בהלבנת הון ומימון טרור.

 

-חוק זה נכנס לתוקף בהדרגה, תחולת החוק לפיקוח על נותני שירותי אשראי נקבע ל- 1/06/2017, ולעניין נותני שירות לנכס פיננסי ליום 1/06/2018. (זה יום המעבר מנש"מ לנש"פ). רק אחרי שנחקק "צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)", התשע"ח 2018, בו הוסדרה רגולציה ונוהליים טכניים לטיפול בלקוחות ובכספי מזומן.

 

-חובת רישום לעוסקים בתחום מטבעות וירטואליים ולמעשה רגולציה ראשונה בתחום נכנסה לתוקף רק בקיץ 2018, בה נדרשו כל העוסקים בתחום להירשם ולקבל רישיון מרשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, בהליך בירוקרטי מסורבל.

 

בנספח חמישי לצו יש התייחסות ספציפית לנותני שירותי מטבע ולמתן שירותי מטבע שאינם פנים אל פנים (באמצעות ארנק אלקטרוני), ובו סעיף 20, המאפשר הטענת ארנק אלקטרוני באמצעות מזומן, בסכום רק עד 5,000 ₪ בלבד, שאינם פנים אל פנים. הכוונה הייתה לשימוש בכספומטים של מטבעות וירטואליים ללא זיהוי כלל, הרי אין אפשרות לקבל מזומן בדרך שלא פנים אל פנים, אלא רק בכספומט.

 

-הרגולציה העיקרית בצו היא חובת רישום עסקאות המרה (חליפין) מעבר ל- 50,000 ₪ בהעברה בנקאית ומעבר ל- 10,000 ₪ במזומן. הרגולציה מקפידה על זיהוי לקוחות, תיעוד פרטי העסקה, מילוי טפסים כגון "טופס הצהרת מבקש שירות", "טופס הכר לקוח", "טופס תושב זר" ובהמשך דיווח לרשויות בהתבסס על תקנות. יש לציין שחובת דיווח לרשויות קיימת לנותני שירותי אשראי ולנותני שירותי מטבע לשעבר (חלפני כספים), אבל עדיין לא פורסמו תקנות ספציפיות לעוסקים בתחום מטבעות וירטואליים.

 

-נשאלת השאלה למה צריך את כל הפרוצדורה המסורבלת של זיהוי, רישום, ודיווח ושמירת מאגר, אם אסור לטפל בלקוחות הממירים מעבר ל- 11,000 ₪, (המגבלה של חוק צמצום השימוש במזומן), הכל רק בשביל 1,000 ₪, (הרי עד 10,000 ₪ אין חובת מילוי טפסים), לפי-כך ברור שזה אבסורד. המסקנה היא שהמדינה לא הספידה את הכסף המזומן, יש לאנשים ומותר להחזיק כסף מזומן שהוא המטבע החוקי בכל המדינות, ניתן להחליף אותו במטבע זר ולהיפך, מותר להמיר אותו במטבעות וירטואליים ולהיפך, מותר להפקיד אותו בבנק ולהיפך, רק צריך לעשות את זה במסגרת הרגולציה בחוק, צריך לדווח ולשלם מס ועל הנשפ"ים הוטל להיות חלק מהמערכת הנלחמת בהלבנת הון ומימון טרור – לדווח או להימנע מעסקה רק בכסף מזומן רע ולא בכסף מזומן בכלל.

 

-הרי אם מלכתחילה היה אסור לנש"פים של מטבעות וירטואליים להתעסק בכסף מזומן מעבר ל- 11,000 ₪ לפי "חוק צמצום השימוש במזומן 2018", אז למה המחוקק מתאמץ ומחוקק חוקים ותקנות מפורטות לגבי העיסוק בכסף מזומן ב-"צו איסור הלבנת הון, 2018", לנש"פים בכלל ובתוכם נש"פים בתחום מטבעות וירטואליים בפרט, מכיוון שברור שנותני שירותים פיננסיים לא כלולים לפי חוק הגבלת השימוש במזומן, כי המטרה שלהם היא לטפל בכסף מזומן ונכסים פיננסיים אחרים, שיש לאנשים, בכל סכום שהוא ולכן הם בעלי רישיון לתת שירותים פיננסיים בנכסים פיננסיים (כגון מזומן, שיקים, מטבעות וירטואליים), כמו שהבנקים רשאים לטפל בכסף בסכום כלשהו ללא הגבלה.

 

-הפרשנות של עורכי דין המומחים בתחום של "חוק צמצום השימוש במזומן" – המגבלה היחידה שניתן להסיק היא הרווח של הנש"פים עצמם מעסקה ספציפית, זאת אומרת העמלה שלהם מעסקה ספציפית, אך ורק היא כפופה לחוק הגבלת השימוש במזומן, אין לקבל עמלה בעסקה אחת ספציפית מעבר ל- 11,000 ₪ בכסף מזומן. בכל שאר העניינים המרת מטבעות, המרת כסף במטבעות וירטואליים, הנש"פים מטפלים בכל סכום שהוא, בכפוף לרגולציה של רישום, דיווח ודחיית עסקה במידה ויש דגלים אדומים שמפורטים בצו וגם פורסמו ע"י משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ב- 12/2019, כשנה לאחר כניסת חוק הגבלת השימוש במזומן – מסמך הנקרא:

 

"דגלים אדומים בתחום הנכסים הווירטואליים  .(Virtual Assets)

 

-במסמך זה מפורט מה הם דגלים אדומים לעוסקים פרטיים נשפ"ים בתחום נכסים וירטואליים, בין היתר נאמר "רכישה של נכסים וירטואליים בסכומים גבוהים במזומן", כלל הגיוני כשלעצמו, אבל הכלל ממחיש שהמדינה מתייחסת למסחר בכסף מזומן מול מטבעות וירטואליים כהליך חוקי לחלוטין, ללא הגבלת סכום, בוודאי לא סכום קטן של 11,000 ₪, אלא רק מזהירה את העוסקים שאם יש לקוח שרוצה להמיר סכום כסף במזומן גדול במיוחד, שערכו לא מוגדר כלל ונשאר לפרשנות סובייקטיבית, מה זה סכום גדול במיוחד, 100,000 ₪?, 500,000 ₪?, 5,000,000 ₪?. – אין הגדרה מפורשת בתקנות, לצורך העניין זה לא רלוונטי כרגע, מה שרלוונטי הוא שמבחינת החוק אין מגבלה של עסקת המרה של מטבע או מטבע וירטואלי במזומן עד 11,000 ₪, (הכפופה לחוק צמצום השימוש במזומן).

 

-יתר על כן, לא מוגדר בחוק ובהוראות בצורה מוחלטת איפה הגבול בו הנש"פ עושה את העסקה עם דגל אדום, מתעד אותה ומדווח למפקח ברשות שוק ההון ואיפה הגבול בו הנש"פ נמנע מלבצע את העסקה. דבר זה היה מצופה שיוגדר בצורה מדויקת ברגולציה, הרי בשביל זה היא קיימת, אבל בפועל הרגולציה לא נכנסה במדויק לעניין והשאירה הרבה מקום לפרשנות סובייקטיבית של הנש"פ איזו עסקה עם דגל אדום לבצע, לתעד ולדווח ואיזו עסקה עם דגל אדום להימנע מלבצע.

 

 

*מאמר זה מבוסס על פרשנות עורכי דין מומחים בתחום.
*ומתייחס לנותני שירותים פיננסים בלבד ולא לתחומים אחרים.


לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

מטבעות דיגיטליים כאן לשנות את העולם

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

המושג מטבעות דיגיטליים נכנס לכותרות בגלל העליות ומורדות שהמטבעות האלה חווים אך מטבעות דיגיטליים הם הרבה יותר ממה שאתם חושבים.

 

מטבעות דיגיטליים ידועים גם בשם מטבעות וירטואלים ואלה מאפשרים העברה של ערך בין שני צדדים כמו כסף רק טוב יותר.

מטבעות דיגיטליים והמטבע הדיגיטלי הראשון

המטבע הדיגיטלי הראשון ששמו הנודע "ביטקוין" נולד לאוויר העולם בשנת 2008 אותה שנה ארורה כלכלית

 

במטרה להיות מטבע שלא נשלט על ידי אף, שומר על ערך ושמירת הגישה למטבעות יכולה להתבצע רק על ידי הבעלים.

 

איך זה קורה? ובכן יש למטבעות הדיגיטליים כמו ביטקוין מאפייני יסוד:

 

  • כמות מטבעות מוגבלת
  • אי אפשרות לבטל העברה לאחר שנקלטה
  • הארנק נוצר על ידי משתמשים והם היחידים שהוא קיים אצלם
  • המערכת הינה בינלאומית ולא מוגבלת בגבולות מדיניים (אני יכול לשלוח 100 אלף דולר בביטקוין לקניה ומשם לסין בפחות מ5 דקות)
  • המערכת לא שוכנת בשום חוות שרתים אלה כל משתמש מחובר אליה ותורם בזאת לתפעולה.
  • הצוות האחראי על העדכונים נבחר דמוקרטית ומנהל את פיתוח העדכונים בצורה גלויה לחלוטין OPEN SOURCE.
  • מה שיש לך זה היכולת קנייה שלך.

 

הביטקוין כמטבע הדיגיטלי הראשון עונה על הקריטריונים האלה שמאפשרים לאדם לשמור על הונו ולהיות היחיד שבעל גישה למטבעות דיגיטליים שלו.

 

כיום בשנת 2019 קיימים אלפי סוגי מטבעות דיגיטליים למגוון רחב של מטרות שלשמם הם נוצרו אך רובם כמו בעסקים לא יגיעו לגדלות.

 

מטבעות דיגיטליים יכולים אפילו להיות ניסיון למרמה בגלל זה חשוב לבדוק כל מטבע .

 

הביטקוין מצליח בגלל הסיבה לכך שהוא באמת בשורה עצומה לאנושות בכך שהוא מכיל תכונות שמאפיינות את המטבע האולטמטיבי שכולם חולמים עליו כמו אלה שציינתי למעלה ועוד רבים אחרים.

 

איך מטבעות דיגיטליים עובדים

המטבע הדיגיטלי הראשון ביטקוין הצליח בגלל עקרונותיו שאותם הטמיע עמוק בליבה ובגלל טכנולוגיית הבלוקצ'ין שהינה מהפכנית מאוד ביכולת הביזור.

 

על הפן הטכנולוגי שעזר למטבעות דיגיטליים להצליח אפשר לקרוא במאמר:

 

איך עובד הביטקוין וקצת על ההיסטוריה

 

חשוב לציין מטבעות מסויימים לקחו את הטכנולוגיה הזאת ובעצם הגדירו את עצמם כשליטים על המטבע שהם יצרו.

 

חשוב מאוד לדעת למה אתה נותן ערך וכמה ישנם אפילו ששקולים לכך שאני אדפיס כסף מומצא וימכור אותו לך בדולרים.

 

איך לקנות מטבעות דיגיטליים

בשביל לקנות מטבע דיגיטלי צריך לבחור קודם כל סוג מטבע, כמות, מחיר, קנייה מאדם פרטי או מברוקר למטבעות דיגיטלים

 

כתבתי מאמר נוסף המרחיב לעומק על נושא הקנייה של מטבעות דיגיטליים בפעם הראשונה במאמר מקיף שיעזור לך להבין את העולם הזה טוב יותר ואיך לשמור על עצמך מסכנות. למאמר:

 

קניית ביטקוין ומטבעות וירטואלים. כל מה שצריך לדעת

 

התנודתיות במחיר ולמה זה נגרם

לצער של המשתמשים מתוך אידיאולוגיה של החלפת הביטקוין ומטבעות דומים למערכת הבנקאית המטבעות האלו בעלי שווי נמוך המאפשר לאנשים רבים כעת את היכולת להשפיע משמעותית לטובה בקניה או לרעה במכירה.

 

אך ככל שהזמן עובר והשווי גודל כך הביטקוין ודומיו נהיים יותר יציבים ויתאפשרו עסקאות גדולות יותר שפחות ישפיעו על המחיר שלו.

יש בנינו אנשים שיחפצו מאוד במטבע דיגיטלי יציב אך כעת אין מטבע עם שווי שיוכל להעניק יציבות אך יש חברות שמנפיקות לך מטבעות דיגיטליים תמורת הדולר האמריקאי או זהב.

 

קצת שבירת מיתוסים

הרבה אנשים יגידו שביטקוין שקול לאוויר וזה לא נכון. הביטקוין מעלה את כמות האנרגיה שהוא צורך לפי התחרות של המשתמשים בו על החיזוק שלו.

נכון לתאריך מאמר זה 17/6/19 הצריכה הכללית של כל המשתתפים הינה בערך 65 טרה וואט שעה Twh ששקולים ל 65 אלף גיגה וואט שיא ישראל בשלמותה כולה הגיע לאיזור ה 9 גיגה וואט שזה 0.0000138% מכמות האנרגיה שמושקעת בביטקוין בלבד בכל העולם.

 

אנשים אומרים שהביטקוין מאפשר שליחה של מטבעות דיגיטליים בחינם אך זו היא טעות חלקית נפוצה מאוד.

למעשה, מערכת הביטקוין מאפשרת לך לשלוח מטבעות ולציין וולונטרית את כמות העמלה שתרצה לתת לאדם שעזר להעברה שלך להתבצע ואלה מחפשים את ההעברות הממתינות עם מקסימום עמלה כך שבמקרי עומס סביר להניח שמחירי העמלות יעלו למעלה.

 

מקווה שתרמתי לך ידע שרצית, אם לא באפשרותך לגלוש בבלוג הזה או ליצור עמנו קשר בדף

 

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

ביטקוין שער ומחיר איך לקבל את המחיר האמיתי

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

שער ביטקוין או מטבעות וירטואלים נוספים עובר מניפולציות רבות ברחבי האינטרנט ולכן חשוב מאוד לדעת אילו מקורות הם האמינים ביותר לבדיקה של השערים של הביטקוין ומטבעות נוספים.

 

באמצעות שערים אלו רמאים וגנבים יכולים להטעות אנשים שאיתם הם מבצעים עסקאות ובשביל לא ליפול בפח חייבים לעשות בדיקה מקדימה של שער המטבע הוירטואלי

וגם לבדוק את האדם שאיתו עושים את העסקה לא יזיק בכלל. למעשה, רוב הרמאים כבר ידליקו לכם את הנורה האדומה במהלך הבדיקה עליהם. רובם לא מתוחכמים אלא עצלנים שמנסים לעשות כסף קל.

 

איך לקבל שער הביטקוין באמת

כדי למצוא את שער הביטקוין האמיתי אתם חייבים קודם כל לבדוק אותו ממכשיר שבבעלותכם באמצעות הWifi הביתי שלכם או האינטרנט סלולרי מהחבילה שלכם או Wifi ניטרלי שלא שייך לך ולאדם שאיתו אתה מבצע את העסקה.

למה האינטרנט חשוב? בגלל שאם אתם גולשים דרכי אני יכול עם קצת ידע לבצע לכם מניפולציות במידע שתקבלו מהאינטרנט וזה מסוכן מאוד גם אנשים אם מעט ידע במחשבים שלא עובדים בהייטק יכולים לעשות זאת.

אחרי השתחברתם לאינטרנט כדי לקבל את המחירים העדכניים אתם תצטרכו לגלוש לאתר שהמוכר מבצע עסקאות לפי השער שלו.

לאחר מכן תצטרכו לבדוק ולהשוות את השער שלפיו המוכר מבצע עסקאות מול אתרים גדולים וזירות מסחר גדולות בשביל לבדוק שהאתר הזה לא הוקם על ידיו בשביל לעקוץ.

 

כדאי מאוד לבדוק מול האתרים הנ"ל:

 

1 – ביטין מאפשר לך לצפות בשער ביטקוין ומטבעות וירטואלים נוספים לפי המחירים של זירות המסחר הגדולות בעולם

 

2 – CoinMarketCap הינו אתר שמציג מחירים מזירות מסחר רבות עבור מגוון מטבעות. לפעמים יש להיזהר בגלל שיש זירות מסחר שיעלו את המחיר מניפולטיבית ובכך ישנו גם את המחיר באתר זה.

 

3 – Binance הינה אחת מ3 זירות המסחר הגדולות בעולם והינו גורם שאפשר להסתמך עליו בביטחון.

 

4 – Bitfinex הינה זירת מסחר מהגדולות בעולם והינו גורם שאפשר להסתמך עליו גם בביטחון.

 

בנוסף האתרים שציינתי כולל ביטין אפשר לקבל מחירים ושערים בזמן אמת עבור המון מטבעות וירטואלים.

 

לאחר שבדקתם את המחיר שמופיע באתרים שציינתי וזכרתם לכם בראש תבדקו אם האתר שהמוכר הציע לכם לקנות לפי השער במצויין בו הינו שער ביטקוין לגיטימי.

אם השערים שאתם בדקתם והשערים של המוכר תואמים אז אפשר לבצע עסקה כי השערים הגיוניים.

יכול לקרות שהשערים האתר שהמוכר הציע יכולים להיות גבוהים בעשרות אחוזים מהשערים שתקבלו בבדיקה שלכם עם האתרים שציינתי לכם למעלה כמקור אמין מאוד

במקרה כזה תאמרו זאת למוכר כי המחיר השער שהוא מציע גבוהה מהשערים של כל זירות המסחר ומפה זה לשיקולכם אם לבצע עסקה או לא.

לפעמים המוכר יבצע עסקאות לפי שער ביטקוין של אחד מהאתרים שציינתי לכם למעלה. אם כן, מצויין אתם יכולים לחסוך מכם את כל הכאב ראש אבל גם יש אנשים שנוטים לבדוק תמיד.

במקרים מסויימים המוכרים יבקשו מכם אחוזים נוספים על השערים שהם מוכרים לפיהם, זה קורה בדרך כלל בתקופות בהן הביקוש בשמיים (כמו דצמבר 2018).

 

בבדיקת שער ביטקוין או כל מטבע אחר חשוב לזכור

1 – לגלוש על אינטרנט ניטרלי או שלכם אף פעם לא לגלוש על האינטרנט של המוכר.

2 – לבדוק ולהשוות את שער ביטקוין מהאתר שהמוכר עושה עסקאות לפיו מול האתרים האמינים מאוד שציינתי קודם לכן.

3 – לפעמים מוכרים יבקשו אחוזים נוספים על שער הביטקוין שמופיע באתר שהם שלחו. או שאם יש שפל בביקוש הם אפילו יפחיתו אחוזים בודדים משער הביטקוין

4 – יש עמלה מינימלית של שליחת הביטקוין ועוד מטבעות מסויימים מארנק לארנק וחשוב לקבוע יחד כמה היא תיהיה ועל חשבון מי היא משולמת.

בנוסף, חשוב לדעת שהמחירים שמוצגים בכל האתרים שציינתי הינו בדולרים של ארצות הברית.

 

כדי לבצע עסקה של ביטקויל לשקל צריך לקחת את השערים להכפיל אותם בשער הדולר לשקל.

 

לסיכום

מומלץ מאוד לבדוק את המחירים ולא לקבל אותם כפי שהם מהמוכר. ורק שהכל בסדר ותקין כדאי לבצע עסקה.

לאחר פעם פעמיים אתם תוכלו לבצע את הבדיקה הזאת תוך 2 דקות.

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

כריית ביטקוין

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

רובכם שמעתם את המונח כריית ביטקוין וכורי ביטקוין אך הוא לא מה שאתם מדמיינים.

אין מכרה פיזי בדומה לזהב הכרייה של ביטקוין נעשת באמצעות מחשבים.

אותם מחשבים נקראים כורים או באנגלית MINERS והם כולם מחוברים לרשת הביטקוין ומתחרים על מציאת הצופן הבא שיאפשר יצירת בלוק חדש לשרשרת הבלוקים ההיסטורית הקיימת.

 

מהי פעולת הכרייה בעצם

אחת המטרות של הביטקוין הינה לגרום לכך ששרשרת הבלוקים תתארך בבלוק אחד אחת ל 10 דקות פחות או יותר, זה מתבצע בעזרת וויסות הקושי במציאת הצופן עם הצטרפות ועזיבת כורים.

עצם מגבלתו של הביטקוין ל 21 מיליון מטבעות והשחרור המבוקר של הביטקוין (שנרחיב עליו בהמשך) לאורך זמן מביא לכך שעם הצטרפות כורים חדשים יהיה קשה יותר לכורה יחיד למצוא את הבלוק הבא.

 

בשביל שאנו נשחרר את הבלוק הבא ונזכה בביטקוין אנו צריכים לאסוף מגה בייט פחות או יותר של העברות שממתינות להיכנס לשרשרת הבלוקים ומזל רב יותר עם גדילת קושי הכרייה וליהפך.

לעתים כורים לא יקבלו את הפרס שלהם אם הם לא הגיעו לגודל של מספק ב KB.

בפעולת הכרייה אנו מנסים למצוא את הצופן ששמו באנגלית HASH הצופן שמאפשר את יצירת הבלוק הבא.

 

הצופן עצמו מורכב מה HASH של הבלוק הקודם, העברות שממתינות לאישור ומספר שרירותי.

כל פעם שהמספר השרירותי משתנה אנו נקבל צופן שונה לחלוטין ואותו צופן ברגע שהוא פוגע במטרה הוא יכול להמשיך את שרשרת הבלוקים.

 

HALVING במערכת הביטקוין או בעברית חציונות

גרף המתאר את הכמות של הפרס בהגעה לבלוקים מסויימים

זה עקרון בסיסי ברעיון הביטקוין שאומר שעם כמעט כל בלוק שנוצר יוצרו מטבעות חדשים לפי הכמות הקיימת במערכת ושכל 210,000 אלף בלוקים הכמות תפחת בחצי

הנה טבלה פשוטה שתעזור לכם להבין את העקרון הזה. בצד ימין זה הבלוק האחרון שנוצר ומצד שמאל זה כמות הפרס בביטקוין לכורה שמוצא את הבלוק הבא

0 – 210,000 50 BTC
210,001 – 420,001 25 BTC
420,002 – 630,002 12.5 BTC
630,003 – 840,003 6.25 BTC
840,004 – 1,050,004 3.125 BTC
1,050,005 – 1,260,005 1.5625 BTC

בזמן כתיבת מאמר זה אנו נמצאים בבלוק ה 578,228 שזה אומר שכורה יקבלו 12.5 BTC עבור כל בלוק שהם מצאו בתנאים שציינתי למעלה.

עקרון ה HALVING ימשך לחלק ב 2 את הפרס כל 210,000 בלוקים עד שלא ישאר סטושי אחד.

 

איך להשתתף בכרייה

בשביל להשתתף בכרייה צריך תוכנה המאפשרת זאת, קיימות מגוון תוכנות באתר של bitcoin.org

לאחר מכן יש לנו את האפשרות לכרות ביטקוין לבד או בשיתוף עם הרבה כורים יחדיו או בשפת הביטקוין POOL , לכל דרך יש את היתרונות והחסרונות שלה.

שאנו כורים לבד אנו צריכים לקחת בחשבון שעם היחס בין כוח המחשוב שברשותינו אל מול כל הכורים שמתחרים בנו קיצוני הסיכוי שלנו לראות החזר להשקעה קטן כי הסיכוי שנמצא את הבלוק אפסי.

רק מי שמצא את הבלוק מקבל פרס כל השאר שום דבר, בשביל המצבים האלו קמו שיתופי כורים העובדים יחדיו בשביל להגדיל את הסיכוי שהבלוק יפול אצל אחד מן החברים בקבוצה ושכל אחד יקבל את חלקו לפי כוח המחשוב שהוא תרם.

זה הגיוני בגלל שאם כורה א' ו ב' נמצאים באותו POOL ואחד מהם הצליח למצוא את הצופן הבא הוא עשה זאת בזכות הכורה האחר שלקח לו חלק מן עבודת הכרייה והגדיל לו את הסיכויים.

אם הסיכוי הכללי הוא אחד למליון 2 כורים יתחלקו בעבודה ובכך הסיכוי שאחד מהם ימצא את הבלוק הבא יורד לחצי מיליון.

 

מהי דרגת הקושי הנוכחית בכריית ביטקוין

אפשר לראות את דרגת הקושי הנוכחית והיסטורית הקושי בעבר באתר הזה.

הקושי לפי מה שצויין שם נכון לתאריך פרסום המאמר הזה עומד על אחד 7.5 טריליון מאידך המערכת מוסיפה לקושי רק עם יש יותר כורים והיום יש מחשבים שיודעים לבצע מיליוני ועשרות מיליוני ניחושים בשנייה.

 

לסיכום

כריית ביטקוין נועדה בראש ובראשונה לאבטח את הבלוקציין שעליו עובד רעיון הביטקוין.

הכרייה כיום נעשת בחומרה מיועדת והיא בפי מאות יותר מהירה ממעבדים וכרטיסי מסך של מחשב אך לא כך המצב במטבעות אחרים עם הצפנה שונה.

הביטקוין מוצפן באמצעות SHA256.

 

בהצלחה!

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

איך עובד הביטקוין וקצת על ההיסטוריה

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

ביטקוין היא רשת מבוזרת של משתמשים שהולכת לפי ההיסטוריה של העברות מארנק לארנק שרוב המשתמשים ברשת מסכימים עליה.

לפני שנתחיל ארצה לחדד כי הביטקוין לא 100% מוגן. למעשה אף אחד לא מוגן ב 100% באינטרנט.

Continue reading "איך עובד הביטקוין וקצת על ההיסטוריה"

מסחר יומי בביטקוין ומטבעות דיגיטלים איך לא להפסיד

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

המסחר בביטקוין ומטבעות דיגיטלים אחרים מתקיים בשווקים האינטרנטים למטבעות קריפטו דומה מאוד באופן פעילותו לבורסה בעולם הפיננסי.

הם בעצם בורסאות למטבעות אך מציעים לך גם פחות מכשירים פיננסים בגלל שהתחום עדיין לא מצא את מקומו ברגולציה.

הבעיה הינה שהרבה אנשים שחדשים לתחום המטבעות הקריפטוגרפים נופלים לפתיון של מסחר יומי בביטקוין ומטבעות וירטואלים אחרים.

Continue reading "מסחר יומי בביטקוין ומטבעות דיגיטלים איך לא להפסיד"

מיסים על מטבעות קריפטוגרפים

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

עמדת רשות המיסים היא שהביטקוין ודומיו (המטבעות הדיגיטלים) הם נכסי הון ולא מטבע כמו השקל או הדולר.

לפי כך, כל רווחים ימוסו לפי מס רווחי הון או מס שולי במקרים בהם מתבצע מסחר פעיל של סוחר שזה עיסוקו לפי דרגת המס שלכם

את דיווח לרשות המיסים בחוק צריך לעשות עד 40 יום מביצוע הפעולה אך במציאות מדווחים רק פעם בשנה במסגרת דו"ח שנתי.

Continue reading "מיסים על מטבעות קריפטוגרפים"

ההבדל בין ביטקוין למטבעות דיגיטלים אחרים

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

 

מטבעות דיגיטלים אינם זהים. יש מטבעות המכילים שינויים מינוריים בקוד של הביטקוין ויש כאלה שממציאים טכנולוגיות שיועילו יותר משל הביטקוין.

כל המידע לגבי ההבדלים בין המטבעות מופיעים בדרך כלל במסמך ששמו WhitePaper באתר של אותו מטבע.

Continue reading "ההבדל בין ביטקוין למטבעות דיגיטלים אחרים"