לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

• • ווצאפ: צרו קשר בווצאפ

  • טלגרם: צרו קשר בטלגרם

מה זה ביטקוין? ביטקוין הוא אחד המטבעות הקריפטוגרפיים המובילים בעולם. הוא נכנס לשימוש בשנת 2009 אנשים רבים היו ספקנים בתחילת הדרך לגב סיכויי ההצלחה של המטבע הקריפטוגרפי, אך בסופו של דבר השנים עברו והמטבע רק הלך והתחזק. המטבע התחזק לא רק מבחינת ערכו, אלא מבחינת היקף הפעילות ומספר העסקים אשר מקבלים את שיטת תשלום זו.

למה להשקיע בביטקוין? היום אנשים רבים מתעניינים בקניית ביטקוין. מטבע זה יכול לשמש עבורם כסוג של השקעה אשר יכולה להביא תשואה, וגם לצורך ביצוע העברות כספים מקומיות או בינלאומית בצורה קלה ומהירה ללא תלות בשום גורם כזה או אחר.  קניית ביטקוין למטרות השקעה היא בהחלט אפיק השקעה מעניין.  כמו כל סוג של השקעה יש בה גם סיכון, אך אם נסתכל על הנתונים נוכל לראות כי מאז השקתו ועד היום הביטקוין נמצא במגמת עלייה.  לצורך הדוגמה בשנת 2009 ביטקוין פשוט לא היה שווה כלום, לרמה שמישהו הציע 10,000 ביטקוינים למכירה עבור 50 דולר ולא נמצאו קונים.  בפברואר עד אפריל 2011  הביטקוין היה סביב ה- 1 דולר. וביוני 2011 אף נגע בשער של 31 דולר. מאי 2013 יכולתם לרכוש ביטקוין ב 130 דולר.  מאז ועד היום הביטקוין עבר הרבה עליות וירידות, אך שמר על מגמת עלייה כללית. היום ערכו של ביטקוין אחד הוא מעל 11,657 דולר!

אל תיבהלו, אפשר לקנות ביטקוין גם אם אין לכם 11,657 דולר זמינים להשקעה. לא חייבים לקנות ביטקוין שלם. בדומה לאופן שבו שהשקל והדולר מחולקים למאיות (אגורות וסנטים), כך גם הביטקוין מחולק ליחידות הנקראות סאטושי. אך ההבדל הוא שכל ביטקוין מורכב מ 100 מיליון יחידות סאטושי. ברמת העיקרון ניתן לבצע קניית ביטקוין בכל סכום שתרצו, אך בקרב סוחרי הביטקוין האמינים מקובל לקבוע סכום מינימום לעסקה.

 

מי קובע את ערך הביטקוין?

גופים פיננסים מסודרים מציעים את השירות ברמה המקומית בתנאים אטרקטייבים לקניה או מכירה של ביטקוין.  אך מכיוון שאין שום בנק מרכזי השולט על הביטקוין נשאלת השאלה מי בכלל קובע את ערכו של המטבע הקריפטוגרפי?  ובכן ערכו של הביטקוין נקבע על ידי כוחות השוק, כלומר הביקוש וההיצע. ישנם מוסדות פיננסיים מוכרים ונחשבים העוסקים בתחום והם עורכים חישובי היצע וביקוש ומפרסמים את ערכו של הביטקוין בזמן אמת, בדומה לאופן בו מתפרסמים שערי המטבעות הרגילים. בין המוסדות המוכרים והאמינים אשר עליהם ניתן להסתמך, ניתן להזכיר את BITSTAMP מלוקסנבורג, BINANCE היושבת במלטה ו BITFINEX מהונג קונג.

 

כיצד מתבצעת קניית ביטקוין?

מכיון שביטקוין הוא אינו מטבע פיזי, אל תצפו לחבילת שטרות כמו בכספומט או בסוכנויות הצ‘יינג'.  ביטקוין הוא מטבע אלקטרוני ולצורך כך אתם צריכים קודם כל ארנק וירטואלי בשביל לקבל אותו. הארנק הווירטואלי הוא בסופו של דבר אפליקציה המותקנת על הטלפון הנייד או המחשב.
לאחר שמתקינים את האפליקציה יש לכם ארנק וירטואלי אשר יכול לשלוח ולקבל כספים. כל עסקה של קניית ביטקוין או תשלום באמצעות ביטקוין תתבצע באמצעות אותו ארנק וירטואלי. ישנם גם ארנקים וירטואלים המשווקים כיחידת חומרה עצמאית ולא כאפליקציה. אצלנו תוכלו לרכוש גם את אותם המכשירים. למאמר על סוגי ארנקים וירטואלים לחצו כאן 

 

קניית ביטקוין מתבצעת דרך BITIN – קניה ומכירה של ביטקוין ומטבעות וירטואליים נוספים

חלפנות וותיקה ואמינה שפועלת מאמצע שנת 2017, בבעלות בר מיטלמן המונה כ – 10 עובדים ומספקת שירותי קניה ומכירה של שלל מטבעות ווירטואליים לעשרות חברות ואנשים פרטיים על בסיס יומי.

ניתן לבצע את העסקאות של קניית ביטקוין  או מכירה של ביטקוין במגוון אפשרויות: קנייה במזומן או מכירה במזומן ( בהרצליה / ירושלים / שליח עד אלייך ( בעלות נוספת)) או קנייה באמצעות העברה בנקאית או מכירה וקבלת התמורה בהעברה בנקאית  (בנוסף יש העברת זה״ב שהיא עברה מהירה עד כ-שעתיים).
ב-ווצאפ העסק תדברו עם נציג אשר ילווה אתכם לאורך כל התהליך ויענה על כל שאלה.
בטרם הרכישה מומלץ להסתכל בדף השערים והעמלות בו תוכלו לראות את שערי הקנייה והמכירה.

 

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

• • ווצאפ: צרו קשר בווצאפ

  • טלגרם: צרו קשר בטלגרם

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

• • ווצאפ: צרו קשר בווצאפ

  • טלגרם: צרו קשר בטלגרם

בחיים כמו בחיים דברים משתנים, וגם כלכלת העולם עוברת שינוי וחשוב להבין ולהכיר אותו
הכסף כבר מזמן לא אותו דבר, בעולם של ימינו כסף הפך להיות מספר במחשבי הבנק בדומה לכל שייטקוין ריכוזי (מטבע ווירטואלי שאינו ביטקוין)

 

בדמוקרטיה אמתית הבן אדם מחזיק את ערכו שצבר במהלך חייו, אצלו בשליטתו ולא אצל גורם כגון מתווך, ו/או בעל אינטרס כזה או אחר שבא לעשות עלייך רווח, לפחות לא את רוב כספו.  ברגע שאתה מחזיק את כספך בביטקוין יש לך חופש כלכלי וכספי מלא, מה שמסמל בצורה מושלמת את ״חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו״

 

וכל דבר אחר פשוט לא.

אפילו כסף מזומן שאכן בעבר היה בעל ערך גדול יותר, והיה מזכיר חירות מסוימת על כספך כרגע בימינו הפך להיות דבר לא רלוונטי, מוגבל, מודפס בצורה מאסיבית וניתן לביטול בכל עת על ידי השליט ״הממשלה״.

 יותר מדי ריכוז כוחות פוגע בחופש הפרט, מה שממחיש פגיעה נוספת בדמוקרטיה. בדמוקרטיה מדובר על חילוק ואיזון כוחות על מנת למקסם את רווחת הציבור והפרט ולא למקסם מרכזי כוח ספציפיים ברווחים אין סופיים ללא צורך.

 

וכל זה עוד על קצה המזלג כי ברגע שאתה מחזיק מזומן מכל סוג כזה או אחר אתה מקושר עדיין לכסף אחר והוא השקלים או הדולרים במחשבי הבנק.  האיום הגדול ביותר על הכסף שלך מתרחש במחשבי הבנק, במחשבי הבנק הכסף הוא רק מספר, הבנקים מחויבים להחזיק כסף אמתי ממשי באחוזים בודדים ממש מול הכסף המספרי במחשבי הבנק שלהם, מה שבפועל הפך את הכסף למספרים במחשבי הבנק בדומה למטבעות ווירטואליים רבים, והגרועים שבהם.

 

בענייני כסף היינו מצפים שיהיה פרוטוקול המגן עלינו ועל הערך שלנו אך דבר זה פרוץ בשיטה של ימינו, מותר לבנקים להמציא כסף מאין כחוק בזמן מתן הלוואה, לדוגמא, צעיר הולך לקחת 100,000 ש״ח הלוואה מהבנק, באותו רגע שמאושרת ההלוואה מופיעים בחשבון הצעיר 100,000 ש״ח חדשים מאין שלא היו קיימים בשום מקום אחר לפני, מספר חדש במחשבי הבנק, לאחר מכן אותו צעיר אמור להחזיר לבנק 103,000 ש״ח (כסף שלא היה קיים ולא יהיה קיים אי פעם ולכן מדובר על כלכלה מבוססת חוב, כל העולם בחוב אחד עצום עם ריביות עצומות על כסף שלא היה קיים לפני). כל המערכת הבנקאית הזאת מדללת את מספרי הבנק שקיימים באפליקציות הבנק במכשירכם (להלן ״כסף״) והכסף שלכם מאבד מערכו. כל 100 שנה בממוצע הכסף שלך פשוט, כמעט ומתאפס. במהלך מאה השנים האחרונות התבצע תהליך איטי אך יציב, שבמהלכו בתקופה שלאף אחד לא אכפת ואף אחד לא שם לב הכסף איבד מעל 90% מערכו, משמע נפילה של 90% על הכסף במהלך אותה תקופה למי שהחזיק את כספו במזומן או בבנק ללא פעילות פיננסית כזאת או אחרת.

 

האינפלציה חוגגת והמספרים במחשבי הבנק שאתם רודפים הופכים לחול עם הזמן.

 

בביטקוין קיים פרוטוקול, ספר חוקים אשר עד היום הוכיח את עצמו כאמצעי מעולה לאחזקה ושמירת הערך שלכם.
כמות מוגבלת וידוע מראש, אופן חלוקה חכם לאורך זמן, קוד פתוח שמשתדרג עם הזמן, מופעל על ידי מיליוני מחשבים ברחבי העולם מה שגורם למערכת להיות מבוזרת ומאובטחת ברמה שלא קיימת בשום מערכת פיינסית בנקאית כזאת או אחרת.

 

בימינו מספרים במחשב הבנק (שקל דיגיטלי) מזכיר אחד לאחד פשוט עוד מטבע ווירטואלי ריכוזי, כמותו ואופן החילוק שלו ויצירתו לא ברורים ומתקיימים בקנה מידה עצום, כל יום מיליונים חדשים שלא היו קיימים לפני מוצאים את עצמם כמספרים חדשים במחשבי הבנק בעולם. דבר השוחק את הערך שאתם האנשים כ״כ מתאמצים להשיג.

 

כמובן שדעתי האישית שאכן בימינו ובחיינו הנוכחים יש צורך באיזון ופיזור. בדומה לפיזור כוחות בין רשויות כאלה ואחרות גם הפרט צריך לפזר את ערכו ולהתנהל חכם, סיכונים קיימים בכל מקום.

אחזקת כספכם בבנק היא עדיין צורך מהותי לקיום ואין לראות באמור כניסה לפאניקה. תהיו ערים לשינויים המעניינים המתחרשים בכלכלת העולם ומה הם היבטים החיוביים בה ומה השלילים.

גם בעולם מטבעות הווירטואליים קיימים סיכונים רבים ועליכם להיות זהירים, לפעול בצורה שקולה וחכמה, לחלק ולפזר את אחזקותיכם בצורה מאובטחת שתקנה לכם ביטחון ושקט נפשי במהלך בעלותכם על הכסף הכי אמתי שקיים והפעם הוא בשליטתכם. (ביטקוין, היזהרו מחיקויים).

לקניית ביטקוין או מכירת ביטקוין הדבר הראשון בתהליך הוא פתיחת ארנק ווירטואלי.
ארנק וירטואלי הוא ארנק המאחסן ושומר על המטבעות הווירטואליים.
אם נקביל את זה למה שאנחנו מכירים היום, זה כמו ארנק פיזי השומר על השטרות והמטבעות (כסף הפיאט) או אפילו ממש דומה לאפליקצית הבנק המציג לכם שקל דיגיטלי (שיטקוין ריכוזי אך יעיל, שימושי ובתפוצה רחבה). כך גם הארנק הוירטאולי מאחסן את המטבעות הוירטואליים, רק שפה הכסף שלנו בשליטה שלנו בידינו ובאחריותנו.

 

בורסת ביטקוין גם כן מזכירה בנק המחזיק את הכספים עבור לקוחותיו ואופן אחזקה זה לא מומלץ לאור העבודה שכל הכוח מרוכז אצל גורם אחד כל יכול שעלול ויש מקרים שעשה אבל ללקוחותיו (בורסות קריפטו קורסות, בנקים פושטים רגל, מאד נוח לבנק לפשוט רגל).

יש לציין כי בשונה מחשבון הבנק ובורסות בהם הכספים מוחזקים על ידי גורם שלישי, לארנק הויורטואלי – הגישה ניתנת רק למי שמחזיק את המפתח הפרטי Master Private Key (הסיסמה) של הארנק ( בדרך כלל מופיע כ- 12/24 מילים באנגלית).

מכאן חשוב להבין כי האחריות המלאה היא על המשתמש ויש לדעת ולהבין לעומק כיצד לתפעל את הארנק הווירטואלי ולשמור על תכולתו בביטחון.

חלק מהדרכים לאחזקה ואחסון הביטקוין והקרפיטו שלכם:
ארנק נייר (לא אכנס במאמר זה לאופן אחזקה זה)
ארנק תוכנה (נקרא גם ״חם״.)
ארנק גורם צד שלישי (בורסות, מאד דומה לבנקים)
ארנק חומרה (מכשיר פיזי)

ארנק תוכנה:
ארנק תוכנה הינו ארנק המאפשר קבלה ושליחה מיידית של מטבעות קריפטוגרפיים, ושומר על קשר מתמיד עם רשת הבלוקצ’יין דרך האינטרנט (משמע שהמכשיר לא מתקשר עם האינטרנט ולא מתקיים חיבור. מכשירים בימינו עלולים להמשיך להיות מחוברים לאינטרנט גם כשאנחנו חושבים שהם לא).

 

ארנק זה הוא בעצם אפליקציה או תוכנה אשר מותקנת באופן מקומי על מחשב, סמארטפון או טאבלט. האפליקציה/התוכנה מאפשרת שליחה, קבלה ואחסון של מטבעות ווירטואלים בקלות ובמהירות.
קיימים כל מיני סוגי ארנקים בהם תוכלו לאחסן את הערך הכספי שלכם, חשוב להבין מה ההבדל.

 

חשוב להשתמש בתוכנה/אפליקצית קוד פתוח, קוד שאינו מוסתר. באופן זה המפתח משתף את הקוד עם העולם דבר אשר נותן גישה לאנשים לבחון את הקוד ולגלות שהוא בטוח לשימוש.

אפליקציה לסמארטפון (Mobile wallet) – ישנו מגוון רחב מאוד של אפליקציות לארנקים ניידים גם לאנדרואיד וגם לאייפון. ניתן להשתמש ב – BlueWallet  או Mycelium

תוכנה למחשב (Desktop wallet) – ניתן להשתמש ב״אלקטרום״
Electrum.org
***להוריד ולעדכן רק מהאתר המקורי, להיזהר מחיקויים ותוכנות זדוניות.

אחזקה אצל גורם צד שלישי (אתרים ובורסות):
כיום בורסות מפעילות ארנקים ואפליקציות שנראים מאד דומה לארנק תוכנה קוד פתוח אך הם לא. מדובר באחזקה עם סיכון מסוים ויש להבין זאת.

החיסרון הגדול הוא שהמטבעות שלכם בשליטת גורם צד שלישי (כמו בבנק) אתם נותנים למישהו אחר לשמור ולשלוט על הכסף שלכם, כפי שניתן לראות לאורך היסטוריה דבר זה עלול להיגמר רע.

אופן זה נחשב כפחות מומלץ, אך עדיין אין מה להיות פראנואידיים. יש לנהל סיכונים בצורה חכמה ושקולה בהתאם לנסיבות האישיות של אותו בן אדם.  קיימות גם הגבלות בפעולות שאתם יכולים לבצע, לדוגמא: משיכה עד 2 ביטקוין, משיכה פעם אחת ב24 שעות וכדומה. כאן נאבדת קצת המשמעות שלשמע נוצר הביטקוין – המשמעות שלפיה אנו בעלי השליטה (דמוקרטיה, חירות) של הכסף שלנו ללא צורך במתווך ו/או גורם צד שלישי. באחזקה אצל גורם צד שלישי הכסף שלנו נמצא בסיכון (פשיטות רגל, נוכלות, עוקצים, באגים, בעיות מערכת, נפילה בין הכיסאות, בירוקרטיה מייאשת ומייגעת והסיכוי הקטן או הגדול לאבד שליטה על הכסף שלנו). 

ארנק חומרה- נקרא גם
״ארנק קר״:

מכשיר פיזי המתחבר למחשב ובאמצעותו ניתן לאחסן מטבעות ווירטואליים. ארנק זה מכיל מספר מטבעות וירטואלים
ונחשב למוצר מאובטח אך יש לו עלות להבדיל מארנקים אחרים וגם אופן התפעול שלו עלול להיות מסובך.

נקודה למחשבה:
גם ארנק אלקטרום שפועל על מחשב מאובטח אשר מנותק מהאינטרנט יכול לדמות ״ארנק קר״.
קיים הסיכוי שאתם חושבים שהמחשב אינו מחובר לאינטרנט אך הוא כן.
לא בהכרח אופן הסתכלות זה שכיח בקרב הקהילה. 

סוגי ארנקי חומרה פופולריים:
1.  Ledger nano S
2. Ledger nano X ( דגם זה בעל חיבור בלוטוס המקל על השימוש) מכיל כמה סוגי מטבעות, בין היתר: ביטקוין, ריפל, USDT, אתריום, לייטקוין , ביטקוין קאש ועוד
יש צורך בהורדת תוכנה על מנת להשתמש.
3. Trezor:
מכיל כמה סוגי מטבעות בדומה לארנק הלדג׳ר למעט מטבע ריפל
יש צורך בהורדת תוכנה אך הממשק לשימוש בפועל דרך אתר החברה של המוצר.

דעתי האישית היא שיש להתחיל בארנק תוכנה ולא בארנק חומרה, הארנק צריך להיות קוד פתוח ואין לו עלות. ארנקים אלה מאובטחים מאד ונוחים לשימוש אך יש לצבור ידע ממשי ורלוונטי לתפעול הארנק, להימנע מסיכוני סייבר כאלה ואחרים (הורדת תוכנות ממקורות לא אמינים המסכנים את מכשירכם או מחשבכם), ולשכפל ולפזר את כספכם בין מספר ארנקים על מנת לשמר מספר נקודות גישה במידה של כשל.  

 

לסיכום, במידה ואתם מחזיקים מספר מטבעות קריפטו (ביטקוין – כל השאר ״טחינה״) הייתי ממליץ על ארנק חומרה כזה שמרכז את הגישה לכל המטבעות במקום אחד. בנוסף יש לבצע גיבוי של ה״מפתח הפרטי״ על מנת לאבטח את כספם.
חשוב להבין שגישה פיזית לפתק שעליו שמרתם את ה״מפתח הפרטי״ שווה ערך למציאת הכסף.

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

• • ווצאפ: צרו קשר בווצאפ

  • טלגרם: צרו קשר בטלגרם

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

• • ווצאפ: צרו קשר בווצאפ

  • טלגרם: צרו קשר בטלגרם

-מתלבטים בין קניית ביטקוין במזומן או מכירת ביטקוין במזומן לבין קניית ביטקוין בהעברה בנקאית או מכירת ביטקוין בהעברה הבנקאית? יש החוששים מהמרת ביטקוין במזומן, בגלל חוק הגבלת השימוש במזומן. מאמר זה בא להרגיע אתכם, כי אין חשש מהמרת ביטקוין במזומן, בדיוק כמו המרת שקל בדולר.

 

בתאריך 1/01/2019 נכנס לתוקף "חוק צמצום השימוש במזומן" , תשע"ח 2018, או חוק המכונה חוק הגבלת השימוש במזומן, אשר מגביל את השימוש בכסף מזומן בעסקאות בין אנשים. מטרת החוק היא לצמצם את הפעילות הכלכלית במשק, שאינה מדווחת לרשויות המס. החוק מנוצל ע"י גורמים רבים להגבלת הכסף המזומן בכלל והפיכת הכסף המזומן ל"כסף לא חוק", ללא הצדקה חוקית כלשהי, אולי בעתיד כאשר יחוקקו חוקים חדשים חו"ח ואז המצב ישתנה, אבל זה לא המצב נכון להיום.

 

-בתחילת המאה ה- 21, מבלי שהרגשנו, התחילו הבנקים לנצל את המצב שנוצר, שליטה מלאה בכסף של האוכלוסייה, שנהפך למעשה ל-"כסף דיגיטלי במחשבי בנק", מבלי שהדבר הוגדר בחוק כלשהו או בשיטה כלכלית כלשהי שנכתבה ע"י מלומד כלשהו במכון כזה או אחר, כך שלמעשה בפועל הבנקים מנסים לייתר את הכסף המזומן ולהתיר רק את "הכסף הדיגיטלי במחשבי הבנק", כך שהשליטה שלהם בכסף של האנשים תהיה מוחלטת. בנוסף לאור העובדה שהמדינות ניהלו מאבק צודק לכשעצמו בהלבנת הון ובמימון טרור, התחילו להתייחס לכסף מזומן כ"מוקצה", והבנקים התחילו להגביל את השימוש בו עוד לפני חוק הגבלת השימוש במזומן.

 

-במהלך כל ההיסטוריה האנושית יש מאבק "טבעי" בין “גביית מיסים מוגברת” לבין "הקטנה או התחמקות מתשלום מיסים".
במסגרת המאבק הזה, גילו המדינות שקיומה של המערכת הבנקאית יכול לעזור להם ולהקל עליהם בגביית מס.  במסגרת מאבק זה, הוזנח הערך של חופש הקניין וחופש המסחר וגבר הערך של גביית מס מוגברת, אשר הביא בשנת 2018 ל-"חוק צמצום השימוש במזומן". אבל עצם הופעת החוק הדגישה דווקא את מה שלא נכלל בחוק – "חוקיות הכסף המזומן", כי יש הרגשה ש"כסף מזומן" זה חס וחלילה כמו סמים, זנות, סחר בנשק, משהו שלילי, עברייני, שאסור להתעסק בו.

 

-חוק הגבלת השימוש במזומן, למעשה הגבילו את האוכלוסייה בשימוש בכסף מזומן בעסקה אחת ספציפית במסגרת היחסים בין בני-אדם, יחסי מסחר ועבודה ביניהם. בעסקה מסחרית או מתן שירות בין שני אנשים פרטיים עד 50,000 ₪ ובעסקה עם עסק ו/או חברה עד 11,000 ₪. מטרת החוק, להגביל את השימוש בכסף מזומן (פגיעה בערך חופש הקניין וחופש המסחר), אבל מה שנובע בעקיפין מהחוק, שמה שאין בו, והוא שבמדינה דמוקרטית מה שלא נאסר במפורש בחוק הוא מותר. מה שנובע ממנו הוא שאחזקת כסף מזומן היא חוקית ועדיין אינה מגונה, אחרת היו עושים רפורמה ומגבילים את סכומי האחזקה של כסף מזומן או יותר חמור מבטלים את המזומן. מכיוון שההגבלה מתייחסת ליחסים עסקיים, שבבסיסם הכנסה ורווח, הכפופה לחוקי תשלום מס. כל פעולה אחרת בכסף מזומן, שלא מוגדרת כפעילות עסקית, שבבסיסה רווח, הכפוף לתשלום מס – אינה חלק מהחוק.

 

-ואלה הפעילויות שלא הוגבלו בחוק, כי אינן קשורות להכנסה ולתשלום מס (בבסיסה): אחזקת כסף מזומן, (הרי לכולם היה מאז ומעולם כסף מזומן עד לכניסת החוק), הפקדת כסף מזומן של עצמך בבנק או הוצאת כסף מזומן שלך מהבנק, למעשה כל אינטראקציה עם נותן שירותים פיננסיים, שמטרתו והגדרתו היא לטפל בכסף של הלקוח, העברת כסף מזומן במתנה לקרוב, הורשת כסף מזומן, תשלום מס למדינה או אגרה כלשהי לרשויות המדינה בכסף מזומן, החלפת כסף מזומן במטבע חוץ ולהיפך. הרי חלפני כספים (ציינג׳ים /בנקים) ממשיכים גם בימים אלה לספק שירות של המרות כספים במזומן בסכומים ללא הגבלה של שום חוק.

 

מה שמאמר זה בא להוכיח שאין מגבלות גם בהחלפת כסף מזומן במטבע וירטואלי ולהיפך, כחלק מפעילות שנכון להיום מוגדרת בחוקים, כגון ב-"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)", תשע"ן 2016, "צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)", התשע"ח 2018.

 

-עד המאה ה- 21, הבנקים היו נותני שירותים פיננסיים של הלקוחות שלהם ופעלו לטובתם, בכפוף לדאגה לרווח עבור עצמם, שיש יגידו שהיה מוגזם, אבל המדיניות הכללית הייתה לתת שירות ללקוחות. בתחילת המאה ה- 21, כאשר ממשלת ארה"ב התחילה להעניש בנקים בכל העולם, אשר פעלו לטובת הלקוחות, מבלי לבדוק את תקינות היחסים שלהם מול רשויות המס של ארה"ב, שינו הבנקים את המדיניות, מכיוון שהבינו שיש להם מה להפסיד מהמכה שתנחית עליהם ממשלת ארה"ב וגם מכיוון שהבינו בתודעה שהלקוחות כבר מזמן שבויים שלהם מלכתחילה ואין באפשרותם "לברוח מהשירות של הבנק" ולכן אין צורך מיוחד לרצות את הלקוח. מכיוון שאין קשר בין מערכת הבנק לבין מערכת רשויות המס ואין באפשרות הבנק וזה גם לא מתפקידו לפקח על תקינות תשלום המס, הבנקים מתנכלים לכל הפעילות הכספית שעוברת דרכו כחשודה, דבר שגרם למגבלות בפעילות כספית בכלל והדגש שהבנקים נתנו זה להגביל את הפעילות במזומן, מבלי שהיה חוק מפורש המחייב זאת, בכל מה שקשור בהפקדת מזומן ובהוצאת מזומן מהבנק וכן בהעברות כספים גדולות ובהעברות לחו"ל.

 

-ברצוני להדגיש שכסף מזומן בפני עצמו אינו אסור ואינו מגונה, זהו ההליך החוקי בכל המדינות ובעזרתו נמדד הקניין הפרטי של כל אדם. בעולם הדמוקרטי הקפיטליסטי, זכות הקניין היינה אחת מזכויות היסוד של כל אדם ומובטחת בחוק ובמדינות רבות בחוק יסוד.

 

-בשנת 2009 הומצא באופן פרטי המטבע הדיגיטלי הראשון "ביטקוין", ובהמשך הונפקו מטבעות רבים אחרים, אקרא למטבעות האלה – "מטבעות וירטואליים", או "מטבע מבוזר" , כהגדרתו בחוזר מס הכנסה מס' 05/2018 של רשות המיסים – "אמצעי תשלום מבוזר", המכונים "מטבעות וירטואליים", (בניגוד למושג של "כסף דיגיטלי במחשבי הבנק" – שזה למעשה הכסף שקיים היום, בעידן צמצום השימוש במזומן). שיטה המשתמשת בטכנולוגיית בלוקצ'יין (שרשרת בלוקים), מערכת שיתופית למטבע אלקטרוני. ביסודו הרעיון של שימוש במטבע מבוזר אשר מועבר באינטרנט במישרין מאדם לאדם ואינו נשלט ע"י גורם מתווך. ברשות המיסים הגדירו את הטכנולוגיה כ- "אמצעי אלקטרוני מבוזר" – שהיא יחידה דיגיטלית ממוחשבת אשר שייכת לאדם מסוים ומאובטחת באמצעות טכנולוגיית הצפנה (קריפטוגרפיה), של ביזור שאינה תלויה בגוף מרכזי אחד.

 

-"מטבעות וירטואליים" נועדו בהתחלה לשמש כמו כסף – מטבע נוסף חליפי, שיש לו יתרונות מסוימים ביחס ל-"כסף פיאט", כגון אין צורך בגורם מתווך, מעבר ישיר ביו אנשים במדינות שונות ועוד

 

-אבל בהמשך, עקב מגבלות שהבנקים עשו, ללא הסתמכות אמתית על חוק כלשהו, אלא רק בגלל התנגדות מסחרית, בטענה כללית של מניעת הלבנת הון, הבנקים לא מאפשרים מסחר חופשי בין מטבעות וירטואליים ל-"כסף דיגיטלי במחשבי הבנק". כמו כן המדינה בעקבות שיטת המיסוי המחייבת תשלום מס מכל עסקה של מכירה / קניה של מטבע וירטואלי לפי מס רווח הון, למעשה הפכו את המטבעות הווירטואליים מ-"כסף וירטואלי", ל-"נכס וירטואלי", ובכך הקשו ויש יאמרו ״הרגו״ כל פעילות מסחרית לגיטימית בו.

 

–ערך עקרון חופש הקניין וחופש העיסוק, חופש בפעילות מסחרית בעולם הקפיטליסטי, אשר ביסודו מאפשר לאנשים לסחור בצורה חופשית, קלה, מאובטחת, ללא הזדקקות לגורם מתווך (כגון בנקים), המנצל את הצדדים לכאורה, אך ורק בגלל סיבה טכנית של יכולת שמירה והעברה של כסף וללא שום צורך אחר.

 

–ערך גביית מס תקינה. המדינות התרגלו לנצל את המצב שנוצר, שקיומה של המערכת הבנקאית במיוחד מאז שארה"ב שינתה את המדיניות שלה כלפי הבנקים, עוזרת ומקלה על המדינות למנוע התחמקות מתשלום מיסים.

 

-בשנת 2000 נחקק "חוק איסור הלבנת הון", התש"ס 2000, (בהמשך "חוק איסור מימון טרור", התש"ה 2005,), בו המדינה מנסה להילחם בהון השחור, אבל המהות היא שכסף מזומן מעצם הווייתו הוא כסף חוקי ולכן צריכים חוק על-מנת להבדיל בין כסף מזומן טוב לכסף מזומן רע (שחור) שלא שילמו עליו מס. במסגרת החוק הוסדר רישום נותני שירותי מטבע (נש"מ) לעוסקים בהחלפת מטבעות – חלפני כספים (צ'אנג').

 

-בשנת 2014 נחקק "צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור", תשע"ד 2014. צו זה הסדיר את ההליכים של מעקב ודיווח אחרי לקוחות ועיסקאות של נש"מים = חלפני כספים. מהות העניין הוא שכסף מזומן הוא הליך חוקי, לא נוגעים בו, ובמסגרת מלחמה בהלבנת הון ומימון טרור נחקקו תקנות לעוסקים בתחום של החלפת כסף מזומן, על-מנת להילחם ולמנוע ניצול לרעה של כסף מזומן. בשלב זה הרגולציה אינה נגעה בעוסקים במטבעות וירטואליים.

 

-רק בשנת 2016 נחקק "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)", תשע"ו 2016, אשר ביטל רישום נותני שירותי מטבע ויצר הגדרה חדשה נותני שירותים פיננסיים (נש"פ), שהוראותיו עוסקות בכינון רגולציה פיננסית חדשה, שייעודה לפקח על שוק השירותים הפיננסיים, שלא היו נתונים בחלקם תחת פיקוח ואסדרה, בעיקר חלפני כספים (נש"מים לשעבר), נותני שירות אשראי ולראשונה את העוסקים במטבעות וירטואליים.

 

לפי סעיף 1 הגדרות "נכס פיננסי" – כל אחד מאלה: (1) מזומן, (2) שיק, שטר-חוב, שטר-חליפין,…, (3) המחאה בנקאית,…, (4) פקדון כספי, (5) נייר-ערך…., (6) לוחית או חפץ…שניתן לצבור בהם ערך כספי.., (7) מטבע וירטואלי, (8) נכס פיננסי אחר…,

 

-מהות העניין הוא שכל מי שמתעסק בכספים, מזומן וכל הדומה לו כגון מטבעות וירטואליים, מוגדרים כנש"פים ויש רגולציה חדשה המסדירה איך מטפלים בזה, לפי-כך התעסקות בכסף מזומן וכל נכס פיננסי הדומה לו הינה פעילות חוקית לגמרי, הכפופה לרגולציה חדשה שתעזור במלחמה בהלבנת הון ומימון טרור.

 

-חוק זה נכנס לתוקף בהדרגה, תחולת החוק לפיקוח על נותני שירותי אשראי נקבע ל- 1/06/2017, ולעניין נותני שירות לנכס פיננסי ליום 1/06/2018. (זה יום המעבר מנש"מ לנש"פ). רק אחרי שנחקק "צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)", התשע"ח 2018, בו הוסדרה רגולציה ונוהליים טכניים לטיפול בלקוחות ובכספי מזומן.

 

-חובת רישום לעוסקים בתחום מטבעות וירטואליים ולמעשה רגולציה ראשונה בתחום נכנסה לתוקף רק בקיץ 2018, בה נדרשו כל העוסקים בתחום להירשם ולקבל רישיון מרשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, בהליך בירוקרטי מסורבל.

 

בנספח חמישי לצו יש התייחסות ספציפית לנותני שירותי מטבע ולמתן שירותי מטבע שאינם פנים אל פנים (באמצעות ארנק אלקטרוני), ובו סעיף 20, המאפשר הטענת ארנק אלקטרוני באמצעות מזומן, בסכום רק עד 5,000 ₪ בלבד, שאינם פנים אל פנים. הכוונה הייתה לשימוש בכספומטים של מטבעות וירטואליים ללא זיהוי כלל, הרי אין אפשרות לקבל מזומן בדרך שלא פנים אל פנים, אלא רק בכספומט.

 

-הרגולציה העיקרית בצו היא חובת רישום עסקאות המרה (חליפין) מעבר ל- 50,000 ₪ בהעברה בנקאית ומעבר ל- 10,000 ₪ במזומן. הרגולציה מקפידה על זיהוי לקוחות, תיעוד פרטי העסקה, מילוי טפסים כגון "טופס הצהרת מבקש שירות", "טופס הכר לקוח", "טופס תושב זר" ובהמשך דיווח לרשויות בהתבסס על תקנות. יש לציין שחובת דיווח לרשויות קיימת לנותני שירותי אשראי ולנותני שירותי מטבע לשעבר (חלפני כספים), אבל עדיין לא פורסמו תקנות ספציפיות לעוסקים בתחום מטבעות וירטואליים.

 

-נשאלת השאלה למה צריך את כל הפרוצדורה המסורבלת של זיהוי, רישום, ודיווח ושמירת מאגר, אם אסור לטפל בלקוחות הממירים מעבר ל- 11,000 ₪, (המגבלה של חוק צמצום השימוש במזומן), הכל רק בשביל 1,000 ₪, (הרי עד 10,000 ₪ אין חובת מילוי טפסים), לפי-כך ברור שזה אבסורד. המסקנה היא שהמדינה לא הספידה את הכסף המזומן, יש לאנשים ומותר להחזיק כסף מזומן שהוא המטבע החוקי בכל המדינות, ניתן להחליף אותו במטבע זר ולהיפך, מותר להמיר אותו במטבעות וירטואליים ולהיפך, מותר להפקיד אותו בבנק ולהיפך, רק צריך לעשות את זה במסגרת הרגולציה בחוק, צריך לדווח ולשלם מס ועל הנשפ"ים הוטל להיות חלק מהמערכת הנלחמת בהלבנת הון ומימון טרור – לדווח או להימנע מעסקה רק בכסף מזומן רע ולא בכסף מזומן בכלל.

 

-הרי אם מלכתחילה היה אסור לנש"פים של מטבעות וירטואליים להתעסק בכסף מזומן מעבר ל- 11,000 ₪ לפי "חוק צמצום השימוש במזומן 2018", אז למה המחוקק מתאמץ ומחוקק חוקים ותקנות מפורטות לגבי העיסוק בכסף מזומן ב-"צו איסור הלבנת הון, 2018", לנש"פים בכלל ובתוכם נש"פים בתחום מטבעות וירטואליים בפרט, מכיוון שברור שנותני שירותים פיננסיים לא כלולים לפי חוק הגבלת השימוש במזומן, כי המטרה שלהם היא לטפל בכסף מזומן ונכסים פיננסיים אחרים, שיש לאנשים, בכל סכום שהוא ולכן הם בעלי רישיון לתת שירותים פיננסיים בנכסים פיננסיים (כגון מזומן, שיקים, מטבעות וירטואליים), כמו שהבנקים רשאים לטפל בכסף בסכום כלשהו ללא הגבלה.

 

-הפרשנות של עורכי דין המומחים בתחום של "חוק צמצום השימוש במזומן" – המגבלה היחידה שניתן להסיק היא הרווח של הנש"פים עצמם מעסקה ספציפית, זאת אומרת העמלה שלהם מעסקה ספציפית, אך ורק היא כפופה לחוק הגבלת השימוש במזומן, אין לקבל עמלה בעסקה אחת ספציפית מעבר ל- 11,000 ₪ בכסף מזומן. בכל שאר העניינים המרת מטבעות, המרת כסף במטבעות וירטואליים, הנש"פים מטפלים בכל סכום שהוא, בכפוף לרגולציה של רישום, דיווח ודחיית עסקה במידה ויש דגלים אדומים שמפורטים בצו וגם פורסמו ע"י משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ב- 12/2019, כשנה לאחר כניסת חוק הגבלת השימוש במזומן – מסמך הנקרא:

 

"דגלים אדומים בתחום הנכסים הווירטואליים  .(Virtual Assets)

 

-במסמך זה מפורט מה הם דגלים אדומים לעוסקים פרטיים נשפ"ים בתחום נכסים וירטואליים, בין היתר נאמר "רכישה של נכסים וירטואליים בסכומים גבוהים במזומן", כלל הגיוני כשלעצמו, אבל הכלל ממחיש שהמדינה מתייחסת למסחר בכסף מזומן מול מטבעות וירטואליים כהליך חוקי לחלוטין, ללא הגבלת סכום, בוודאי לא סכום קטן של 11,000 ₪, אלא רק מזהירה את העוסקים שאם יש לקוח שרוצה להמיר סכום כסף במזומן גדול במיוחד, שערכו לא מוגדר כלל ונשאר לפרשנות סובייקטיבית, מה זה סכום גדול במיוחד, 100,000 ₪?, 500,000 ₪?, 5,000,000 ₪?. – אין הגדרה מפורשת בתקנות, לצורך העניין זה לא רלוונטי כרגע, מה שרלוונטי הוא שמבחינת החוק אין מגבלה של עסקת המרה של מטבע או מטבע וירטואלי במזומן עד 11,000 ₪, (הכפופה לחוק צמצום השימוש במזומן).

 

-יתר על כן, לא מוגדר בחוק ובהוראות בצורה מוחלטת איפה הגבול בו הנש"פ עושה את העסקה עם דגל אדום, מתעד אותה ומדווח למפקח ברשות שוק ההון ואיפה הגבול בו הנש"פ נמנע מלבצע את העסקה. דבר זה היה מצופה שיוגדר בצורה מדויקת ברגולציה, הרי בשביל זה היא קיימת, אבל בפועל הרגולציה לא נכנסה במדויק לעניין והשאירה הרבה מקום לפרשנות סובייקטיבית של הנש"פ איזו עסקה עם דגל אדום לבצע, לתעד ולדווח ואיזו עסקה עם דגל אדום להימנע מלבצע.

 

 

*מאמר זה מבוסס על פרשנות עורכי דין מומחים בתחום.
*ומתייחס לנותני שירותים פיננסים בלבד ולא לתחומים אחרים.

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

• • ווצאפ: צרו קשר בווצאפ

  • טלגרם: צרו קשר בטלגרם

לביצוע פעולת קניה ומכירה של ביטקוין, יואסדיטי וקריפטו במזומן והעברה בנקאית צרו קשר

• • ווצאפ: צרו קשר בווצאפ

  • טלגרם: צרו קשר בטלגרם

קניית ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפים מפוקחים על ידיכם בכל שלב בתהליך, אין למטבעות גופים שיכולים לקבל פניות על רמאות.

לכן חשוב להבין בתחום ולהיעזר בסוחר מטבעות וירטואליים עם נסיון ומוניטין שיסביר את התהליך של קניית ביטקוין או מטבע וירטואלי.

המידע במאמר זה הוא קריטי בגלל שהוא יפחית לכדי 0% סיכוי לרמות אותכם.

Continue reading "קניית ביטקוין ומטבעות וירטואלים. כל מה שצריך לדעת"